הוא יצא לדרכו מלווה בקרוביו: אחותו חנה ואישהּ יצחק ברוך, בנו אליהו, כלתו ונכדו. האונייה שבה הפליג עברה בין השאר בעיר פמגוסטה באי קפריסין. בדרך הים, נשבה בנו על ידי שודדי ים, ואחר כך נפדה תמורת ממון. ואילו גיסו נפטר פתאום בהיותם בצידון, ובשל כך חזרה אחותו לאיטליה, ובידה הפקיד את איגרתו, שנשמרה לדורות ואשר הופנתה לקהילות יהודי איטליה. הוא הגיע אל חופי הארץ, בה' באדרה'רצ"ה1535. באיגרתו הוא מזכיר את אירועי זמנו, ובהם מותו של האפיפיור קלמנס השביעי ובחירתו של אפיפיור חדש ואת מערכותיו של סולימאן המפואר, שולטאן האימפריה העות'מאנית בפרס ויחסו, הסביר לדעתו אל היישוב היהודי בארץ. הוא למד וסקר באיגרתו את המצב הכלכלי בארץ ישראל ובמיוחד בחלקה הצפוני בו עבר או התגורר: טריפולי, ביירות וצפת וסביבתה; וגם על תנועת הסחורות לערי נמל באפריקה, כגון אלכסנדריה שבמצרים. ענפי הכלכלה העיקריים בצפון הארץ לפי איגרתו הם חקלאות: תבואה ומטעים, והכנת בגדים בסדנאות מלאכה. וכן מספר על הובלת מים ממעיין בדרך לחברון וגם תותחים ואבק שרפה אל מצודת דוד בירושלים.
.jpg)