שדה שבו נישא בעבר תֵּל אֶ־שַׁמַאם המזוהה עם דַבָּשֶׁת המקראית
דַבָּשֶׁת הייתה עיר שנמסרה לנחלתשבט זְבֻלוּן בתקופת ההתנחלות והיא נזכרת בספר יהושע במסגרת תיאור הגבול הדרומי של הנחלה בקטע שיוצא משָׂרִיד מערבה בין שָׂרִיד ל"נַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם":[1].
דַבָּשֶׁת שוכנת כאמור בין שָׂרִיד (המזוהה עם תל שַדוּד) ל"נַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם" (הוא ואדי מילק העובר למרגלות תֵּל יָקְנְעָם), אך אין זיהוי ודאי לאתר המדויק של היישוב. הזיהוי המקובל הוא עם תֵּל אֶ־שַׁמַאם, הסמוך לתחנת תל א-שמאם של רכבת העמק ההיסטורית - בעברית - תחנת כפר יְהוֹשֻׁעַ[2][3]. היישוב שעל התל התקיים בין השאר גם בתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל) וגם בימי בית שני ומאוחר יותר. התל הנמצא בשטח האדמות החקלאיות של כפר יְהוֹשֻׁעַ שוּטַח ונעלם עם השנים בידי חַקְלָאֵי היישוב, ונותרו ממנו רק שרידים מעטים פזורים בשטח ובאוספים פרטיים וציבוריים[4].
