דב סקיבין (29 בספטמבר 1881 - 12 במרץ 1945) היה ממקימי העיר כפר סבא, שימש כמזכיר ועד המושבה והאחראי על ספרי "האחוזה", הרישומים של בעלות חלקות הקרקע.
ביוגרפיה
ילדותו
סקיבין נולד בדז'יסנה שבליטא להוריו מנוחה ומנחם סקיבין שהיה סוחר.[1] כשהגיע סקיבין לגיל שלוש-עשרה הציע הרב, שערך לו את אירוע בר המצווה, לאביו לשלוח אותו לישיבה הקרובה לביתו. סקיבין עבר לישיבת פולאצק ולמד שם במשך שנתיים. במהלך לימודיו, בהיותו בן 15, עבד סקיבין בבית החרושת לטבק של ר' יעקב שלמה ריבלין. כחלק מתפקידו סקיבין היה האחראי על עבודות סידור הכספים במפעלו של הרב, ועל כתיבת המכתבים לארץ ישראל. סקיבין לקח חלק בתנועת חובבי ציון.
ב-1904, בגיל 21 החליט לנסוע לארץ ישראל.
ארץ ישראל - שנותיה הראשונות של המושבה
כשהגיע דב לארץ ישראל, חברת יק"א שהייתה אחראית על הקרקעות בכפר סבא ביקשה להיפטר מהן, כי הקרקעות לא הצליחו לעניין מתיישבים חדשים. איכרי פתח תקווה, ומספר תושביה רכשו חלק מאדמותיה של כפר סבא במחיר נמוך, בניהם היה דב סקיבין.
סקיבין השתמש בקרקע אשר קנה בכפר סבא לנטיעת כרם שקדים שאותו הוא טיפח בזמנו הפנוי. [2]לאחר כמה שנים התאפשר לסקיבין להגדיל את חלקת האדמה שלו, ולרכוש אדמות נוספות. סקיבין היה בין מייסדי כפר סבא ובין הראשונים שבנו את ביתם במקום. כאשר סקיבין התיישב בכפר סבא, הוא ואשתו מאשה החליטו לשפר את איכות החיים בכפר סבא.
לאחר הקמת המושבה
סקיבין היה מזכיר ועד המושבה "כפר סבא". כשגורשו המתיישבים מכפר סבא לחדרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, סקיבין טמן קופסת מתכת[דרוש מקור], ובה ספרי האחוזה ושטרי הנחלות. עד היום הקופסה לא נמצאה[3].
מהקמת המושבה ועד מותו סקיבין היה פעיל ציבורי. כחלק מפעילותו השתתף במשלחת אל הנציב העליון הרברט סמואל לאחר פרעות תרפ"א, ייצג את המושבה באספת הנבחרים הראשונה, ושימש כנציג הצבור החקלאי. בנוסף לעבודתו הציבורית הוא פרסם מספר מאמרים בנושאי חקלאות. סקיבין תמך בזכות בחירה לנשים שקידמה אשתו. [4]
חיים אישיים ומותו
בשנת 1907 נשא לאשה את מאשה לבית אורלוב,[5] לזוג היו חמישה ילדים: יהודית גנדלמן [1985-1909] [6], אביבה זורר [1980-1911], נחמה אופק [1996-1914] [7], עדה טנאי [….], שמשון סקיבין [1980-1921], שחקן בהפועל כפר סבא וחבר מועצת העיר.[1]
ב-1942 לקה בשיתוק בחצי גופו והפך לאילם[8][9], בזמן זה עלה במוחו הרעיון לכתוב ספר על קורות חייו "זכרונות איש כפר סבא". אותו הקדיש לאשתו.
סקיבין נפטר ב-12 במרץ 1945, ונקבר בבית העלמין בכפר סבא[9].
נכדו, בנה של בתו יהודית הוא השחקן דובי גל.
עץ משפחה
- באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.
לקריאה נוספת
- דב סקיבין זכרונות איש כפר סבא, הוצאת "מסדה", תש"ז
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "דב סקיבין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 210
- דב סקיבין, אחד מארבעת ראשוני כפר סבא, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- דב סקיבין, מכתב גלוי למר מ. סמילנסקי, יו"ר התאחדות האכרים, דאר היום, 2 דצמבר 1923
הערות שוליים
- ^ 1 2 avital, סקיבין דב ומאשה, באתר אנשי העלייה הראשונה, 2023-11-29
- ^ סקיבין, באתר רוטרי כפר סבא
- ^ דב סקיבין, זכרונות איש כפר-סבא, ע' 147, באתר www.dtalkville.com
- ^ פתח־תקוה | בוסתנאי | 10 פברואר 1932 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דב סקיבין זל, באתר petah-tikva.rishonim.org.il
- ^ יהודית גנדלמן סקיבין ז"ל, באתר נתניה
- ^ נחמה אופק (סקיבין), באתר מוזיאון ישראל
- ^ 210 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
- ^ 1 2 דב סקיבין, זכרונות איש כפר-סבא, ע' 7, באתר www.dtalkville.com