בשנים 1978–1992 שימש בצד עבודתו האקדמית, מפקח ארצי להוראת ספרות ולשון בחינוך הדתי. היה חבר בוועדות לתוכניות לימודים לספרות ולחיבור, וכיהן כיו"ר ועדת המקצוע במנהל החינוך הדתי. במסגרות אלו הרבה לעסוק בפיתוח שיטות הוראה בתחום הספרות וביישום אופני החשיבה הלוגית בהוראת הספרות המקרא והאמנות. שלושה מספריו מכוונים לנושא זה, וספריו האחרים עוסקים בהבהרת מושגי היסוד של הספרות ובפרשנות של הטקסט הספרותי. משך שנים אחדות שימש יו"ר הוועדה האקדמית ליד אגף המכללות במשרד החינוך.
עד פטירתו שימש כחבר בחבר הנאמנים, בוועדה האקדמית ובמערכת השנתון של מכללת שאנן (קריית שמואל-חיפה), וכיו"ר ועדת המינויים, חבר הוועדה האקדמית וחבר מערכת השנתון של המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בנתיבות. כמו כן, ניהל את הפורום למורי ספרות באתר "דעת". נוסף לאמור, שימש לנדאו כחבר הנהלת "בית העדות" של ותיקי בני עקיבא בניר גלים, וכיושב ראש עמותת ותיקי בני עקיבא ממרכז אירופה.
דב לנדאו התגורר בפתח תקווה, היה נשוי לשרה לבית פרידמן (מורה לספרות בגמלאות) ואב לחמישה ילדים. אחותו הייתה הפרופסור רחל לנדאו, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.
ספריו
פרשנות ספרותית
היסודות הריתמיים של השירה, שוקן, תל אביב וירושלים, 1970 (זוכה פרס נורדאו לספרות, 1971).
יוסף לואידור – סיפורים (ליקוט, מבוא, עריכה וביאורים), מסדה – אגודת הסופרים, תל אביב, 1976.
ממטאפורה ועד סמל, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1979. הנחת היסוד של הספר היא שהלשון האנושית מסוגלת לדון בדברים שאינם לפנינו במוחש. בשעה שמשמעויות הסימנים נובעות ממוסכמות חברתיות ומשמעויות הסמלים נובעות ממוסכמות תרבותיות, משמעויות של המטפורות אינן תלויות בשום מוסכמה, הן חפשיות ולכן מגוונות ביותר. בעקבות כך הספר דן באופני ההעתקה מן המפשט לפיגורטיבי, בדרכי המיון המיוחדות של הפיגורטיביות, בערפולה הפרדוקסלי, בדרכי היווצרותן ובמרכיביהן של הצורות הפיגורטיביות השונות. פרקים נבדלים מוקדשים למטפורה, להשאלות האחרות ולייחודן, לדימוי ולסמל.
בסככת הקיבוץ – פואמה מאת אהרן מירסקי (מבוא, פירוש ושאלות לעיון), משרד החינוך – אגף החינוך הדתי, ירושלים, 1979.
שירת הגבהות במעמקי הזמן – על שירת אורי צבי גרינברג, משרד החינוך – אגף החינוך הדתי, ירושלים, 1984. סקירה קצרה על תולדות אצ"ג ועל אופי יצירתו. פרשנות למספר שירים מן הקבצים "אנקראון על קוטב העיצבון", "כלב בית" ו"רחובות הנהר", וביניהם "שיר העוגבר" ו"הקבר ביער". דיון בנושא "יעוד ומחירו בשירת אצ"ג" (דיון בשירים כגון: "בחנות ירושלים החדשה", "שיר עמי ים עמי יער", "באוזני ילד אספר", "הגברות העולה/סיום: המנוס האחרון". לזה נוסף דיון בנושא "גורל האדם בראי המטפוריקה של אצ"ג". בנספחים דיון ב"הנחות יסוד לפרוש השיר הלירי" ובנושא: "האדם הדתי ופרוש היצירה הספרותית". ביבליוגרפיה ומפתחות.
מסגנון למשמעות בסיפורי ש"י עגנון, עקד, תל אביב, 1988. סקירה על הסגנון בכלל ועל ייחוד סגנונו של עגנון בפרט. דיון בהטרם המוקדם, בחזרות ובהשוואות. דיון במטאפורה המשלימה, היתומה והסמויה ושתי הדגמות מפורטות. דיון בגסטיקולציה, במימיקה ובתנועות גוף האדם ועיניו ומשמעויותיהן. דיון באינטרטקסטואליות, בדיאלוג, בשתיקות ובאירוניזציה שלהם. הדיונים עוסקים בסיפורים: "והיה העקוב למישור", "סיפור פשוט", "תמול שלשום", "בלבב ימים", ו"עד עולם".
עידונה של שאגה – על יסודות השירה הלירית, פפירוס – אוניברסיטת תל אביב, 1990. סקירה קצרה על מהות הספרות, האפיקה והדרמה. הסבר על מהות הליריקה ועל הליריקה והלשון הפיגורטיבית לפרטיה. פרוש לדוגמה לשישה שירים ליריים מאת: ח"נ ביאליק, ש' טשרניחובסקי, א' שלונסקי, ש' שלום, לאה גולדברג ואמיר גלבוע.
ספרותנו החדשה במערבולת הקידמה, עקד, תל אביב, 1997. סקירה על גלגולי מוטיבים כגון "העיורון וההחמצה", "מאבק בין חומר לרוח", "נוסטלגיה לתרבות", "גן העדן האבוד", "יחסי אבות ובנים" וסקירה פרשנית על סיפורים ייצוגיים מאת י"ל פרץ, חיים הזז, א"א קבק, משה האפרתי, דויד שחר, צבי לוז וסמי מיכאל.
חינוך, פרשנות ותרבות
כיצד שואלים, כיצד חושבים וכיצד משיבים?, מכללת "שאנן", קריית שמואל – חיפה, 2004. הספר עוסק בחינוך לחשיבה ובדידקטיקה של הספרות ושל המקצועות ההומניסטיים, על בסיס הוראת החשיבה הלוגית, ומציג את שיטת "ההוראה הרב-ממדית המודעת" שפיתח המחבר – שיטת הוראה למקצועות הומניסטיים (ובפרט ספרות), המשלבת מקורות שונים בתהליך ההוראה, ושמה דגש על הקניית מושגי היסוד של תחומי הלמידה השונים.
החשיבה והלמידה הרב-ממדית המודעת בספרות ובמקרא, מכללת חמדת הדרום נתיבות, 2010. הכרת סוגי ההשוואות וההבחנה בין אופני החשיבה הלוגיים, יישום מיומנויות ושימוש בהם לחומרים חדשים והכרת מושגי היסוד של הדיסציפלינה, בליווי הסברים, קטעי פרשנות ובקורת וטקסטים להשוואה.
על דרכי הפרשנות ועל עקרונותיה, מכללת שאנן, קריית שמואל – חיפה, 2006. הספר עוסק בחשיבה וביישום דרכי החשיבה בפרשנות, ודן בשיטות פרשניות רבות, כולל שיטות פרשניות של התורה שבעל פה ושיטות פרשניות מודרניות.
תיעוד
מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים (מימי הזעם השואה, בתקופה שלפניהם ובתקומה שלאחריהם), הוצאת "יד לעד", בית העדות מיסוד ותיקי בני עקיבא בהונגריה, ניר גלים, 2007. הספר עוסק בגנאלוגיה של ענף של משפחת לנדאו – ענף המשתייך לשבט הכהונה. הספר כולל אוטוביוגרפיה קצרה של המחבר.
בשבילים נעלמים בדרך למולדת (על עליית קבוצת רצון א' של בני עקיבא), הוצאת "יד לעד", בית העדות מיסוד ותיקי בני עקיבא בהונגריה, ניר גלים, 2009. הספר עוסק בתולדות קבוצת הנוער "רצון א'", אליה השתייך המחבר, והוא כולל תיאור קורות חייהם של חברי הקבוצה.
כריכת ספרו של לנדאו "תולדותיו של מורה"
תולדותיו של מורה הוצאת מכללת שאנן, קריית שמואל, תשע"ב. אוטוביוגרפיה של לנדאו.
