דב ברכאן (24 בספטמבר 1898 – 29 ביולי 1948) היה ראש המועצה המקומית של עפולה בשנים 1940–1942.
חייו
דב ברכאן נולד למשפחת סוחרים אמידים בביאליסטוק שבפולין (אז בתחומי האימפריה הרוסית) בשנת 1898. בשנת 1916 החל ללמוד רפואה, ובשנת 1921 סיים את לימודיו. בזמן המהפכה הרוסית 1917 שירת במחנה המהפכנים בתור רופא.
עלה לארץ ישראל בשנת 1922 ועבד בהנהלה הציונית במחלקה לפיתוח קרקעות. בשנת 1923 עבר לגור בכפר ילדים ושימש כבא-כח חברת קהילת ציון אמריקאית לבניית מושב בלפוריה, שהוחל בהקמתו בשנת 1922. בשנת 1925, כאשר העיר עפולה החלה להיבנות על ידי החברה, היה דב ברכאן נציגה במקום ופיקח על פעולות הבניה. בינואר 1940 נבחר כראש העיר עפולה (בתוארו אז נשיא המועצה המקומית). בשנת 1941 הוקם ביוזמתו בנין המועצה המקומית. דב ברכאן ארגן מחדש את חובות המועצה, למשרדי המועצה, חתם חוזה עם חברת מקורות להספקת מים לתושבים, יזם נטיעת גנים ציבוריים וסלילת כבישים פנימיים. בעת מלחמת העולם השנייה היה דב ברכאן פעיל בגיוס מתנדבים לצבא הבריטי. בשנת 1942 פרש מכהונתו והתנדב בעצמו, על אף גילו, לצבא הבריטי, שירת בחיל ההנדסה והוצב בסוריה ובמצרים.
במאי 1943 שוחרר דב ברכאן מן הצבא מחמת מצב בריאותו. בשובו לעפולה נבחר לוועדה המוניציפלית של מועצת פועלי עפולה.
בשנות חייו האחרונות הורע מצב בריאותו והוא הוטס לניתוח בסטוקהולם. בשובו לארץ אושפז בבית החולים הדסה הר הצופים במשך שנה ונפטר בימי המצור על ירושלים ב-ב' בתמוז תש"ח, 29 ביולי 1948. נקבר בבית העלמין בלפוריה בעפולה.
לאחר פטירתו הונצח על ידי עיריית עפולה ונקרא על שמו רחוב בעיר.
קישורים חיצוניים