פיכטנגולץ הקים אסכולה לאנליזה פונקציונלית באוניברסיטת לנינגרד. הוא קיבל תואר פרופסור בשנת 1929, ובשנת 1935 – תואר דוקטור למדעים. הוא הקים את הקתדרה לאנליזה מתמטית בפקולטה למתמטיקה ומכניקה שבה הוא לימד, ועמד בראש המושב במשך הקריירה האקדמית שלו. בשנת 1953 אולץ לעזוב את האקדמיה על ידי השלטונות.
לאחר הקמת ברית המועצות, כיהן פיכטנגולץ בוועד היועצים של משרד החינוך של רוסיה הסובייטית, בתפקיד זה היה יו"ר של ועדה שבנתה תוכניות לימודים. בשנת 1934 הוא יזם את האולימפיאדה המתמטית הראשונה בברית המועצות.
במהלך חייו פיכטנגולץ קיבל אות מדען מצטיין בברית המועצות ועיטור הדגל האדום של העמל.
בשנת 1953, לפני מותו של סטלין, בעיצומה של המערכה האנטישמית "נגד הקוסמופוליטיזם" בברית המועצות, אולץ פיכטנהולץ לפרוש מתפקידו באוניברסיטת לנינגרד.[2]
פרסומים
כרך 3 של הקורס בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי
הפרסום הידוע ביותר של פיכטנגולץ הוא סדרת ספרי לימוד בעלת שלושה כרכים על החשבון האינפיניטסימלי, בשם "קורס בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי" (ברוסית: Курс дифференциального и интегрального исчисления). הספרים שימשו כספרי לימוד אוניברסיטאיים סטנדרטיים בברית המועצות, מזרח אירופה וסין. כמו כן הם תורגמו לשפות נוספות כגון גרמנית ויצאו לאור במספר רב של הוצאות, כולל במאה ה־21.
בשנת 1922 תרגם פיכטנגולץ לרוסית, יחד עם יעקב טמרקין, את ספרו של שארל דה לה ואלה פוסן בשני כרכים, "קורס באנליזה אינפיניטסימלית" (בצרפתית: Cours d'analyse infinitésimale).
רשימת פרסומים
מתמטיקה למהנדסים (ברוסית: Математика для инженеров) ב־2 כרכים, 1931 (כרך א'), 1933 (כרך ב')
קורס בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי (ברוסית: Курс дифференциального и интегрального исчисления) ב־3 כרכים, 1948
יסודות האנליזה המתמטית (ברוסית: Основы математического анализа) ב־2 כרכים, פורסם: 1964 (כרך א'), 1968 (כרך ב')
לקריאה נוספת
Vladimir Maz'ya. Differential Equations of My Young Years Birkhäuser, Springer, Switzerland 2014. p.82
