גְרֶט פַּלוּקָה (בגרמנית: Gret Palucca; 8 בינואר 1902 - 22 במרץ 1993) הייתה רקדנית ומורה גרמנייה למחול, שב־1925 הקימה בית ספר ידוע למחול בדרזדן, "בית הספר פאלוקה למחול".
חייה ויצירתה
מרגרֵטֶה פַּלוּקָה נולדה במינכן. זמן קצר לאחר לידתה עקרה משפחתה לסן פרנסיסקו, ובשנת 1909 חזרה פלוקה עם אמהּ לדרזדן.[1] היא למדה בלט אצל היינריך קרלר מ־1914 עד 1916. מ־1917 עד 1918 למדה בבית הספר של מרגרֵטֶה בַּלְזַט לבנות המעמד הגבוה בדרזדן.[2][3]
בשנת 1921 שינתה את שמה לגְרֵט פַּלוּקָה (תוך שינוי כתיב שם המשפחה לצורה איטלקית), והחלה ללמוד אצל מרי ויגמן, והופיעה כחברת להקת המחול הקאמרי של ויגמן.[4]
בשנת 1924 נישאה פלוקה לפרידריך בִּינֶרט, שעבד במפעלים של אביו. דרך חמותה, אידה בינרט, התוודעה לאמני הבאוהאוס.[2]
ב־1925 פתחה בית ספר משלה לריקוד, בית הספר לריקוד פאלוקה, בתמיכת בעלה, ומאז הפכו היא ומרי ויגמן למתחרות. ב־1927 פתחה סניף של בית ספרה בברלין.[3] ב־1931 נפתח סניף נוסף בשטוטגרט.
על אף שבשנת 1936 הופיעה בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בברלין, סגרו השלטונות הנאציים בשנת 1939 את בתי הספר שלה בשל מוצאה היהודי, והיא לא הורשתה ללמד מחול, אולם הורשתה להמשיך לרקוד בעצמה.[5]
במהלך הפצצת דרזדן בשנת 1945, איבדה פאלוקה את כל רכושה. לאחר 1945, הפך סגנון הבלט הרוסי לסגנון השליט בבית הספר פאלוקה.[6]
פאלוקה, שנותרה בגרמניה המזרחית, הפכה לחברה מייסדת באקדמיה לאמנויות של אותה מדינה. בשנת 1959, דרשו פקידי מדיניות התרבות של מזרח גרמניה להפוך את בית הספר למוסד מקצועי למחול סוציאליסטי בסגנון סובייטי. כדי לקבל תמיכה בדרישותיה נגד התערבות זו, נסעה פאלוקה לזמן קצר לגרמניה המערבית.[7]
בשנת 1993 הלכה פאלוקה לעולמה בדרזדן, בגיל 91.[8][9]
פרסים וכיבודים
- חברה מייסדת של האקדמיה הגרמנית לאמנויות, ברלין (1950, סגנית נשיא 1965–1970)
- חברה באקדמיה הגרמנויות לאמנויות הבמה, המבורג (1965)[3]
- הפרס הלאומי של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (דרגה ב' 1960 ו־1976, דרגה א' 1981)[3]
- עיטור הכבוד של המולדת של גרמניה המזרחית, בזהב (1972)[3]
- פרס האמנות על שם מרטין אנדרסן נקסה של העיר דרזדן (1972)[3]
- אזרחית כבוד של דרזדן (1979)[3]
- כוכב (1980) וכוכב גדול של ידידות העמים מגרמניה המזרחית (1987)[3]
- פרס המחול הגרמני (1983)[3]
- הצלב הגדול של עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית (1992)[3]
בין תלמידיה היו רות ברגהאוס, לוטה גוסלר ודורה הוייר.[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
