בשנת 1994 נתמנתה אבישי לראש לשכת הקשר של ההסתדרות הכללית. ב-1998 מונתה לתפקיד מנכ"לית הרשות להגנת הצרכן של ההסתדרות[1].
בשנת 2000 מונתה לתפקיד מנכ"לית המועצה הישראלית לצרכנות, וכיהנה בתפקיד עד לתחילת 2005. בין הנושאים שקידמה המועצה בתקופת כהונתה של אבישי ניתן למנות את יישום הדרישה לגילוי נאות בעמלות הבנקים, תחקירים בתחום הבנקאות והביטוח, פעילות בנושא מחירי ספרי הלימוד, הטעיות במכירה ושיווק של יחידות נופש. כמו כן, הגישה עם צוות המועצה עתירה לבג"ץ העוסק בחוסר היעילות בתמחור הבז"ן, מהלך שהוביל לרפורמה בפיקוח בתחום[2].
בתחילת 2005 התפטרה אבישי מתפקידה על רקע התנגדותה למעורבות משרד התמ"ת בהתנהלות המועצה הישראלית לצרכנות וטענתה לניגוד עניינים מובנה בפעילות המשרד בתחום הגנת הצרכן.
ארגון "אמון הציבור"
במאי 2005 הקימה גלית אבישי את "אמון הציבור" (חברה לתועלת הציבור - מלכ"ר) בשיתוף אנשי מקצוע מהתחום הכלכלי והמשפטי ובסיוע אנשי ציבור. הארגון הוקם במטרה לשנות את כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל לציבור, לממשלה ולעסקים כאחד.
בתחילת הדרך התמקד הארגון בעיקר בפן הצרכני-כלכלי אך כיום פועל הארגון במגוון רחב של תחומים: זכויות כלכליות וצרכניות, הגנה על הפרטיות, הגנה על הסביבה, העסקה הוגנת וההגבלים עסקיים וקידום זכויות כלכליות-חברתיות בישראל ככלל ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט. אחת ממטרותיו המרכזיות של הארגון היא להשפיע דרך כוחות השוק תוך קידום העיקרון הכלכלי כי כיבוד זכויות הצרכנים משתלמת לעסקים ולגופים ציבוריים. הארגון פועל במספר מישורים: מוקד התלונות של ארגון אמון הציבור המטפל בפניות הציבור ללא תמורה, פעילות מול עסקים המתחייבים לכללי אמון הציבור ונמצאים בבקרה שוטפת בתשלום (עסקים אלה רשאים לשאת את תו אמון הציבור), פעילות מול הרגולטור ומקבלי ההחלטות, עריכת דוחות דירוג ודוחות ענפיים ועוד. כמו כן, לאחרונה השיק הארגון את המוסד הארצי ליישוב מחלוקות המציע הליכים אלטרנטיביים של יישוב מחלוקות בין פרטים לעסקים ומוסדות ציבוריים, המהווה חלופה יעילה להליך משפטי ארוך ומסורבל.
כמייסדת ומנכ"לית הארגון יזמה גלית אבישי מהלכים ויוזמות שונות, ביניהם:
תיקון לחוק החוזים האחידים: הצעת חוק שניסח הארגון והוגשה ב 2009 בשיתוף ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), תיקון שאושר והוביל להגדלת השקיפות בתחום.
הובלת רפורמה ברגולציה על מכשיר הסלולר כאמצעי תשלום.
הובלת פרויקטים שמטרתם הגדלת נגישות הציבור למידע הנוגע למימוש זכויות השונות: פרסום מדריכי זכויות בתחומים שונים, קידום בניית מאגר מידע ארצי לזכויות זמין לכל אזרח, קידום מתן שירותי רפואה מתורגמים לערבית, אמהרית ורוסית ועוד.
בסוף שנת 2013 פרשה ממנכ"לות הארגון והמשיכה כיו"ר שלה[3].
יושבת ראש מכון התקנים
בנובמבר 2020 מונתה לתפקיד יושבת ראש מכון התקנים, לאחר שהתפקיד לא היה מאויש מאז 2018.
בתקופה זו, פעלה לשינוי יסודי בתפקודו, ובכלל זה היה המכון שותף מלא בגיבוש הרפורמה ביבוא ומעבר להצהרות יבואנים. אסטרטגיית הפעילות שהתוותה עם הדירקטוריון ומבנה ההכנסות החדש של המכון, נשענו על פעילות וולונטרית ולא מנדטורית[4].
