גליה גולן (גילד) (נולדה ב-19 ביולי 1938) היא חוקרת מדע המדינה ופעילת שמאל פמיניסטית; משמשת פרופסור במרכז הבינתחומי הרצליה ופרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
גולן נולדה בסינסינטי שבאוהיו, ארצות הברית במשפחה יהודית לא-דתית, וגדלה בסינסינטי, מיאמי ביץ', שיקגו, בוסטון וניו יורק.[1] היא למדה באוניברסיטת ברנדייס ובאוניברסיטת סורבון, ובשנות ה-60 התגייסה ל-CIA בארצות הברית ושימשה אחראית במחלקה לסובייטולוגיה ומזרח אירופה בארגון. לאחר מכן למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם קיבלה תואר דוקטור במדע המדינה בשנת 1970 (על המחקר "דה-סטליניזציה בצ'כוסלובקיה") בהנחייתם של ניסן אורן ומיכאל קונפינו. בירושלים כיהנה גולן כיו"ר המחלקה למדע המדינה, כיו"ר הקתדרה של מרכז לייפר ללימודי האישה, וכפרופסור ללימודי רוסיה ומזרח אסיה. כמו כן שימשה יועצת לצה"ל ולמשרד החוץ.
גולן מכהנת כפרופסור בבית הספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה וכעמיתה בינלאומית ב"מרכז לאתיקה משפט וענייני ציבור" באוניברסיטת ברנדייס. בפעילותה החברתית והפוליטית, היא חברת חבר המנהלים של "שלום עכשיו", מרצ, "בת שלום" ונציבות הנשים הבינלאומית. בבחירות לכנסת הארבע עשרה הוצבה במקום ה-99 הסמלי ברשימת מרצ.
היא מתמחה בגלובליזציה, משברים בינלאומיים ועניינים פוליטיים עכשוויים. היא פרסמה שמונה ספרים, העוסקים בין השאר בברית המועצות, מזרח אירופה, המזרח התיכון, ויחסי ישראל-פלסטינים.
נישאה לדייוויד גילד ולהם ארבעה ילדים.
פרסים
קישורים חיצוניים
ממאמריה:
הערות שוליים
