גלב קרז'יז'אנובסקי (ברוסית: Глеб Максимилианович Кржижановский; נולד ב-24 בינואר 1872, סמרה - 31 במרץ 1959, מוסקבה) היה מהנדס סובייטי, מדינאי וחבר קרוב של ולדימיר לנין.
קורות חיים
קרז'יז'אנובסקי נולד בשנת 1872 בסמרה למשפחה מעורבת פולניה-גרמנית. בגיל 13 הוא התחיל להתפרנס משיעורים פרטיים והכיר את פעילי נרודנאיה ווליה. בשנת 1889 הוא סיים לימודים בעירו ועבר לסנקט פטרבורג בו סיים בשנת 1894 לימודים במכון לטכנולוגיה עם קבלת תואר מהנדס. באותה תקופה הוא הכיר את לאוניד קראסין. ביחד עם ולדימיר לנין הוא פעל להקמת "איחוד המאבק לשחרור מעמד הפועלים".
בשנת 1895 קרז'יז'אנובסקי נעצר ונשלח ל-3 שנות גלות לסיביר. ביותו בסיביר הוא התחתן והתחיל לעבוד במערכת מסילת ברזל.
בספטמבר 1901 קרז'יז'אנובסקי עם אשתו עזבו את רוסיה. במינכן הוא נפגש עם לנין וסוכם שהוא יחזור לסמרה להמשך פעילות מחתרתית. בהיותו בסמרה הוא היה פעיל בתקופת מהפכת 1905. בשנת 1907 הוא עבר לסנקט פטרבורג והתחיל לעבוד בחברת חשמל המקומית.
בשנת 1909 קרז'יז'אנובסקי פרסם את ספרו הראשון על תורת החשמל. בשנת 1910 הוא עבר למוסקבה בה כיהן בתפקידי ניהול במערכת החשמל העירונית וקידם הקמת תחנות כוח חדשות.
בפברואר 1917 הוא נבחר לסיעת בולשביקים במועצת העיר מוסקבה. לאחר מהפכת אוקטובר קרז'י'ז'אנובסקי פעל לשיקום מערכת חשמל עירונית.
בתחילת 1920 קרז'יז'אנובסקי ניסח עבודה על חישמול רוסיה הסובייטית. הוא היה בין מפתחי תוכנית גואלרו.
בשנת 1921 קרז'יז'אנובסקי מונה למנהל הראשון של "גוספלאן", סוכנות ממשלתית לתכנון המשק הסובייטי. קרז'יז'אנובסקי דגל בתכנון משק מבוזר ובכך התנגש עם עמדות של ראשי המלפגה לרבות יוסיף סטלין. בשנת 1930 הוא נאלץ לעזוב את התפקיד ובמקומו מונה ולריאן קויבישב.
בשנת 1929 קרז'ז'אנובסקי התקבל לשורות אקדמיה למדעים של ברית המועצות ובשנים 1929–1930 היכן הסגן הנשיא שלה. הוא הועמד בראש "מכון לאנרגיה". פעילות המכון התרכזה בפיתוח עקרונות לתחנות כוח חדשות ופיתוח רשת חשמל ארצית.
בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 לסטלין נודע שקרז'יז'אנובסקי מותח ביקורת על פעילתו במכתבים פרטיים. קרז'יז'נובסקי פוטר מרוב התפקידים בהם כיהן אך לא נעצר.
בשנת 1956 קרז'יז'אנובסיק ביחד עם וניאמין וייץ פרסם ספר על עקרונות בניית מערכת החשמל הארצית בברית המועצות.
קרז'י'זאנובסקי נפטר בשנת 1959 ונטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.
על פעילותו הוענק לו תואר גיבור העמל הסוציאליסטי ו-5 פעמים עיטור לנין.
קישורים חיצוניים