גילוף בעץ הוא צורה של פיסול בעץ בעזרת אזמל, סכין גילוף או בעזרת כלים אחרים. העץ שעובר גילוף נהפך לפסלון, לצלמית או לקישוט.
בעבר פיסול בעץ היה נפוץ הרבה יותר, אך לאחר שהתפתח השימוש בחומרים נוספים כגון אבן וברונזה, פחת השימוש בעץ כחומר גלם, בגלל היותו חשוף לריקבון, לנזק מחרקיםולדליקה. פסלי עץ אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן באוויר הפתוח, ועל כן ידוע מעט על התפתחותה של מסורת יצירת עמודי הטוטם. מרביתם של הפסלים החשובים בסין וביפן הם פסלי עץ, וכך גם מרביתם של הפסלים באוקיאניה ובאפריקה. משקלו הקל יחסית של העץ מאפשר יצירת מסכות או פסלים אחרים שניתן לשאת, והוא חומר נוח לפיסול ולגימור, הרבה יותר מהאבן. בגרמניה, רוסיה, איטליה וצרפת נמצאו פסלי עץ רבים מתקופת ימי הביניים, כאשר הנושא המרכזי בכולם הוא סמלים ודמויות מעולם הנצרות.
גילוף העץ
בחירת העץ
טבעו של העץ מגביל את יכולתו של המפסל בו, שכן העץ אינו חזק באותה מידה בכל האזורים שלו. זהו חומר אַנְאִיזוֹטְרוֹפִּי. האזור החזק ביותר של העץ הוא המרכז שלו, "הגרעין" שלו, ולכן נבון יותר לתכנן את הפסל כך שהחלקים העדינים שלו יהיו באזור זה. ככל הנראה, סוגי העצים הנפוצים ביותר כחומר גילוף הם עץ התרזה ועץ הטופאלו, שניהם קשים מאוד ונוחים יחסית לעיבוד. סוגים נוספים הם עץ מהגוני, עץ אלון, עץ אגוז וטיק. לפסלים שמצריכים גילוף עדין נהוג להשתמש בעצי תפוחים, אגסים או שזיפים. קישוטי עץ שעוברים צביעה ואינם אמורים להיות עדינים ייווצרו לרוב מעץ אורן.
פיסול
מגלף בעץ מתחיל גלופה חדשה עם בחירת חתיכת עץ בגודל המתאים ובצורה המתאימה לפסל שאותו הוא יוצר. אם הפסל גדול מהעץ הקיים, ניתן להדביק מספר עצים יחד ולגלפם. חשוב לבחור בסוג העץ המתאים. קשה יותר לגלף עצים קשיחים אבל יש להם ברק ואורך חיים טובים יותר מסוגים אחרים. עצים רכים נוחים מאוד לגילוף אך עמידותם נמוכה. ניתן לגלף את כל סוגי העצים, אך לכל עצים מאפיינים ואיכויות משלו. לאחר שהעץ המתאים נבחר, המפסל בעץ מבצע גילוף גס של העץ במפסלות בגדלים שונים. המפסלת הוא להב מעוקל שיכול להסיר נתחים גדולים של העץ בצורה חלקה. בגילוף של עצים קשים ייתכן גם שימוש בפטיש מעץ. גילוף של עץ קטן יצריך לעיתים שימוש בסכין וגילוף של עץ גדול יצריך שימוש במסור. לא משנה איזה סוג עץ נבחר או מהו כלי הגילוף, על המגלף תמיד להסיר את חלקי העץ ממרכזו לשוליו או מן השוליים למרכז, לעולם אין לגלף את העץ לתוך מרכזו.
לאחר הגילוף הגס מתבצע גילוף עדין של העץ. בשלב זה נעשה שימוש בכלים קטנים יותר ובתנועות עדינות יותר. בסיום הגילוף מחליקים את העץ ויוצרים בו חריצים או קישוטים נוספים. לאחר שמלאכת הגילוף מסתיימת האמן יכול לצפות את העץ בשמן טבעי כגון שמן פשתה, על מנת להגן על הפסל מלכלוך ומלחות. הציפוי גם מעניק לפסל העץ ברק וקווי מתאר ברורים יותר. לרוב מצפים גלופות עץ בשכבה של שעווה שמעניקה לעץ הגנה וברק עשיר ורך.