גייל וילהלם (אנגלית: Gale Wilhelm; 6 באפריל 1908 – 11 ביולי 1991) הייתה סופרת אמריקנית שנודעה בעיקר בשני ספריה שעסקו בנושאים לסביים שנכתבו בשנות ה-30: גם אנחנו נסחפים (באנגלית: We Too Are Drifting), ולפיד לוולהאלה (באנגלית: Torchlight to Valhalla).
ילדותה ונעוריה
וילהלם נולדה ביוג'ין, אורגון לאתל גייל ברואר ווילסון פריס וילהלם בשנת 1908. היא הייתה הצעירה מבין חמשת ילדיהם, והתחנכה באורגון, איידהו, ווושינגטון. המשפחה עברה לסן פרנסיסקו, קליפורניה כאשר וילהלם הייתה בשנות העשרה שלה.
קריירת כתיבה
וילהלם הופיעה לראשונה בספרות האמריקאית כאשר פרסמה כמה סיפורים קצרים בשנים 1934 ו-1935. בעזרתו של סוכן ספרותי, פרסמה וילהלם את גם אנחנו נסחפים בשנת 1935, בהוצאת ראנדום האוס, וזכתה לביקורת חיוביות רבות.
בשנת 1938, פרסמה הוצאת הספרים ראנדום האוס את לפיד לוולהאלה, רומן נוסף העוסק בלסביות שבו הדמות המרכזית, צעירה לסבית, מחוזרת על ידי בחור צעיר, מקסים ויפה, אך היא מבינה כי אושרה האמיתי נמצא יחד עם נערה צעירה אחרת.
וילהלם כתבה שלושה רומנים נוספים, הביאו הביתה את הכלה בשנת 1940, זמן הביניים בשנת 1942, ולעולם אל תרפה ממני בשנת 1945, כשבכולם הנושא המרכזי הוא הטרוסקסואליות. הרומן לעולם אל תרפה ממני כלל בעטיפתו האחורית שבחים מידידה של וילהלם קרל סנדברג.
וילהלם פרסמה סיפורים במגזין קלוריס ובמגזין הספרות של אוניברסיטת ייל בתחילת שנות ה-40, אך לא פרסמה דבר מאז שנת 1943. למרות זאת, שני ספריה של וילהלם העוסקים בנושא הלסבי פורסמו שוב פעמים רבות בשנות ה-40, ה-50, וה-60. לספר לפיד לוולהאלה ניתן שם חדש, המעבר המוזר, עם עטיפה שונה בשנת 1953.
בשנת 1975, הודפס מחדש הספר לפיד לוולהאלה בידי הוצאה לאור ארנו פרס כחלק מהומוסקסואליות: ההיסטוריה הספרותית של החברה ההומו-לסבית.
חיים אישיים
וילהלם התגוררה עם אלן הופ בסן פרנסיסקו החל משנת 1938 ועד למותה של הופ בסוף שנות ה-40. ברברה גרייר ניסתה במשך כמה שנים לאתר את וילהלם. בשנת 1984 יצאה מהדורה נוספת של הספר גם אנחנו נסחפים בהוצאת Naiad Press עם הקדמה מאת גרייר בה היא מתארת את חייה של וילהלם ובה היא מפצירה לקבלת עזרה מכל אדם היודע דבר על מקום המצאה של וילהלם.[1]בזמן שהוצאת הספרים הוציאה את המהדורה המחודשת של הספר לפיד לוולהאלה בשנת 1985, היא הכילה הקדמה מאת וילהלם עצמה, אליה הגיעה גרייר לאחר שקיבלה מידע ממקור אנונימי.[2] גרייר העריכה כי וילהלם הפסיקה לכתוב לפני הגיעה לגיל 40 כיוון "שהעולם לא נתן לה לכתוב את הספרים שרצתה".[3]
וילהלם התגוררה עם קתלין הובנר החל משנת 1953 ועד למותה בשנת 1991 ממחלה הסרטן.
יצירות
- גם אנחנו נסחפים, 1934
- אין מכתב עבור המת, 1936
- לפיד לוולהאלה, 1938 (יצא לאור גם בשנות ה-50 כמעבר המוזר)
- הביאו הביתה את הכלה, 1940
- בין הזמנים, 1942
- לעולם אל תרפה ממני, 1945
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ברברה גרייר, "הקדמה", גם אנחנו נסחפים, Naiad Press, 1984
- ^ גייל וילהלם, "הקדמה", לפיד לוולהאלה, Naiad Press, 1985
- ^ טי קורייר, "גייל וילהלם" אינצקלופדיית ההיסטוריה של הלסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'דרים באמריקה, צ'ארלס סקריבנר ובניו, 2004
