גּוּר-יִ אָמִיר (באוזבקית: Go'ri Amir, בפרסית: گورِ امیر) הוא מאוזוליאום הקבורה של טימור לנג, אבי האימפריה הטימורידית ואבי האומה האוזבקית, אשר ממוקם בבירתו העתיקה סמרקנד. האדריכלות של המאוזוליאום מהווה פתיח למה שעתיד להיקרא אדריכלות מוגולית (אשר התפתחה מתוך אדריכלות איראנית) אותה אפשר למצוא בגני באבור אשר בקאבול, קבר הומאיון בדלהי והטאג' מהאל באגרה. מאז הקמתו בידי יורשיו של טימור עצמו המאוזוליאום חודש ושונה פעמים רבות.
על המבנה
מעל פתח המקדש ישנה כיפת תכלת מחורצת וסימן מסחרי של מאוזוליאום גור-י אמיר מסמנת את מקום המנוחה האחרון של טימור, יחד עם שני בנים ושני נכדים (כולל אולוג בג). זה בניין צנוע יחסית לבתי קבורה של שליטים מפוארים אחרים, בעיקר מכיוון שטימור מעולם לא ציפה להיקבר בו.
טימור בנה לעצמו מתחם קבורה פשוט בשאחריסאבז, ובנה גור-י אמיר בשנת 1404 עבור נכדו ויורשו, מוחמד סולטאן, שמת בשנה הקודמת. הסיפור הוא שכאשר טימור נפטר באופן בלתי צפוי מדלקת ריאות בקזחסטן (במהלך תכנון משלחת לכבוש את שושלת מינג) בחורף 1405, נסגרו המעברים חזרה לשאחריסאבז והוא נקבר במקום.
כמו במוזוליאומים מוסלמים אחרים, האבנים הן רק סמנים; מתחמי הקבורה בפועל נמצאים בחדר שמתחת. במרכז נמצאת האבן של טימור, זוהי אבן חן אחת מסוג ירקן כהה. בשנת 1740, אבי השושלת האפשארית נאדיר שאה העביר את הקבר לפרס, שם הוא נשבר בטעות לשניים - ומאז נאמר כי לנאדיר שאה היה בעל מזל רע מאוד. בדחיפת יועציו הדתיים אשר חשדו מאמונות טפלות אלה דאגו להחזיר את האבן לסמרקנד.
קישורים חיצוניים
