גולה מירה

גולה מירה
Gola Mire
לידה 1911
ז'שוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1943 (בגיל 32 בערך)
קרקוב, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה וירטוטי מיליטארי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גולה מִירֶה (1911 - 29 באפריל 1943) הייתה חברה בתנועת "השומר הצעיר" בפולין וחברת המפלגה הקומוניסטית הפולנית. ממנהיגות המחתרת בגטו קרקוב ומרד גטו קרקוב. ידועה גם בשמה המחתרתי - "לידקה".

תולדות חייה

ילדות ונעורים[1]

גולה מירה נולדה בגליציה בעיר ריישא (ז'שוב), למשפחה חסידית. אביה, אף על פי שהיה דתי מאוד, הושפע מהתרבות הגרמנית והשרה רוח של הומניזם ופתיחות, לעיתים גם בניגוד למקובל בקרב החסידים. בעקבות כך בלטה גולה באינטליגנציה שלה וביכולת ההבעה שלה בכתב ובעל פה. בגיל 13, כשגילתה כי בעיירה פועל סניף של ארגון הנשים הציוניות "שולמית", החליטה להקים את סניף "שולמית הצעירה". לאחר זמן קצר הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" בעיר וסחפה אחריה את כל חברותיה לסניף "שולמית הצעירה". גולה ויוסף, אחיה הבכור, היו מסורים מאוד לפעילות התנועה. כשהייתה בת 15, באחד מערבי יום שישי איחרו בעקבות פעילות זו לארוחת הערב המסורתית. בעקבות כך סטר האב על לחיה של גולה, והיא, שחוותה עלבון עמוק, ברחה יחד עם אחיה מן הבית. ממקום מסתורה באחת מפלוגות ההכשרה של "השומר הצעיר" כתבה כך[1]:

אם יש בכם אמון, האמינו במעשי. איני יכולה לשאת עוד את דרך החיים הזו. (...) אתם חושבים שאני בוודאי עדיין ילדה, אך העובדות מעידות אחרת. וכמוני עוד אלפי נערות אחרות במצב דומה. אני מכירה בכך שמתחוללת התנגשות בין הדורות אבל אינני יכולה לעשות שקר בנפשי ולוותר.

— גולה מירה

גולה המשיכה את פעילותה האינטנסיבית בתנועת "השומר הצעיר" ובגיל 17 כבר הפכה לחברת ההנהגה הראשית של "השומר הצעיר" בגליציה. באותה שנה (1928), התגברה האנטישמיות בפולין והוריה של גולה החליטו לעבור לאנטוורפן אשר בבלגיה. גולה לא הצטרפה אליהם, ועברה לעיר לבוב, בה שוכנת הנהגת התנועה בגליציה, שם הכירה את אולק האוזמן שהפך לבן זוגה ואף הוא חבר הנהגת השומר הצעיר. בשנת 1932 החלה להשתנות השקפתם של גולה ואולק באשר לדרכה של התנועה והציונות. בעקבות כך קראו מאיר יערי ויעקב חזן, ממנהיגי התנועה בארץ, להוציא את גולה מירה ואולק האוזמן מהתנועה. באוגוסט 1932 פרשו שניהם מהתנועה בעקבות הדיונים והפעולות התקיפות שהפעילה עליהם ההנהגה הראשית. בעקבות פרישתם עזבו גם רבים מן החניכים ועברו יחד עמם למפלגה הקומוניסטית הפולנית (פ.פ.ר)[1].

תחילת המלחמה

גולה מירה עם משפחתה, מימין האח יוסף, משמאל האח פנחס. יושבים האב נפתלי והאם גיזלה קרולינה

כחלק מפעילותה במפלגה לקחה גולה מירה חלק בתאים מחתרתיים וניסיונות לארגון שביתה במפעלים שונים. בשנת 1936 לקחה חלק בשביתה הגדולה במפעל "קונטקט" שבו עבדה. יחד עם עוד 12 מנהיגים הואשמה בקומוניזם ונשפטה ל-12 שנות מאסר[2]. גם בכלא ארגנה גולה מירה שביתה, בה סחפה אחריה את האסירות להילחם למען קבלת הזכויות המגיעות לאסירות פוליטיות על פי חוק. הן קיבלו את מבוקשן לאחר 8 ימים של שביתת רעב. לאחר שביתה זו הועברה מירה לכלא טרנוב, בו נהגה לקיים חוגי לימוד לשאר האסירות. ב-1938 הועברה לכלא פורדון, סמוך לגבול הגרמני. עם פלישת הגרמנים לפולין ב-1 בספטמבר 1939, ברחו הסוהרות בכלא פורדון, ואחריהן נמלטו האסירות. גולה יצאה לחפש אחר בן זוגה אולק האוזמן, הם נפגשו בביאליסטוק וחזרו ללבוב, שכבר הייתה אז בשליטת ברית המועצות. לאחר זמן קצר התחתנו השניים, גולה חזרה לעבוד בבית החרושת "קונטקט" שבו ארגנה את השביתה הגדולה ואף מונתה לחברות במועצת העיר ולקומיסרית.

עם פלישת הגרמנים לברית המועצות במבצע ברברוסה (22 ביוני 1941), הצטרף אולק האוזמן לצבא האדום ומאז נעלמו עקבותיו. גולה כבר הייתה בהריון מתקדם. היא ילדה את בנה, יורק, לבדה ונמלטה יחד עמו מלבוב לקרקוב. גוסטה דוידזון-דרנגר כתבה עליה ביומנה[3]:

אהבה את הילד יותר מאשר את חייה. הייתה אימא במלוא מובן המילה. פעילותה המהפכנית לא המיתה בה את רגש האם.

— יומנה של יוסטינה, גוסטה דוידזון דרנגר

בקרקוב מצאה מקלט בדירת הדודים שלה יחד עם רבקה (בת דודתה) ודולק ליבסקינד[4], לימים חבריה למחתרת. לאחר זמן מה, במהלך ניסיונותיה לשלב בין אמהות לפעילות המפלגה והמחתרת, איבדה את בנה. על אובדן זה כתבה בגלויה להוריה בתאריך 10 במרץ 1942[5]:

אמא ואבא, איני יכולה למנוע מכם את הכאב הזה. סלחו לי. מה תועיל ההשתקה, אם בסוף צריך יהיה בלאו הכי לספר, והכאב יכאב תמיד באותה מידה עצמה. יורק לא חי. אל תבקשו ממני פרטים עתה. אני נשארת אצל הדודים. קל לי יותר להישאר אצל הקרובים שאהבו אותי ואת הילד. אל תתענו ואל תצערו עצמכם יקרים. בייחוד את, אמא, תתחזקי. אני אתגבר איכשהו גם על זה, הפעם אסון אמיתי. מאד אני מבקשת, שאו את זאת בשקט.

— גולה מירה

בגלויה אחרת מתאריך 1 במאי 1942 כתבה כך[5]:

את הגלויה עכבתי עד עכשיו. חשבתי שמשהו מכם יגיע וחוץ מזה העדפתי לאחר ככל האפשר במסירת הבשורה. יכולתי גם לא לכתוב לכם על כך, אולם זה תבע ממני שקרים מכאיבים מדי על הילד, והרי אילו התעלמתי מיורק בכלל, הייתי רק מגבירה את האי-שקט שלכם. הילד כבה לפתע באופן בלתי צפוי. זה היה בוודאי הקשה ביותר שעבר עלי בימי חיי. ...מצבם (של הדודים) הוא בינוני, פעם גרוע ולפעמים טוב יותר. העיקר הוא שהם בריאים. אני מנשקת אתכם חזק. אל תדאגו בגללי, אני מבקשת את זאת מכל לב.

— גולה מירה

בגטו

הצטרפותה למחתרת בגטו קרקוב

בקרקוב פעלו במקביל שתי קבוצות לוחמות עיקריות. קבוצה אחת הייתה מטעם ארגון "החלוץ הלוחם" ובמרכזה חברים מתנועת "עקיבא". השנייה מנתה בעיקר חברים מתנועת "השומר הצעיר", אשר יחד עם לוחמים יהודים נוספים הקימו את קבוצת "איסקרא" (ניצוץ). שתי הקבוצות קיימו לעיתים מבצעים משותפים אך נותרו כשני גופים נפרדים. קבוצת "החלוץ הלוחם" החלה ליזום שיחות בין התנועות הקיימות בקרקוב במטרה להקים ארגון יהודי לוחם שמאחד את כולם. משנתקלו בקשיי התארגנות והכשרה ללחימה, פנו לגולה מירה שהתארחה אצל קרוביה בקרקוב והייתה ידועה בניסיון הרב שלה בלחימה מחתרתית. גולה הייתה בעלת אישיות כובשת וכריזמה מרשימה, ובזמן שהותה בבית קרוביה החלה להפעיל קשרים עם סניף הפ.פ.ר המקומי ועם חבריה הפולנים בצד ה"ארי" של קרקוב. היא הצליחה לשכנע את מנהיגי הארגון בגטו לפעול בשיתוף פעולה עם הפ.פ.ר, בתקווה שהקשר יניב תוצאות. גם על כך נתנה דעתה גוסטה דוידזון ביומנה[3]:

הם (מנהיגי החלוץ הלוחם) ראו בה דוגמה ומופת לאישה עדינת נפש, למודת ניסיון ויחד עם זאת לוחמת אמיצה. בשל אישיותה וכל סגולות נפשה נטו להאמין, כי סגולות אלו הן בבואה לערכי מפלגתה.

— יומנה של יוסטינה, גוסטה דוידזון דרנגר

בעקבות כך החליטו מנהיגי החלוץ הלוחם על שיתוף פעולה מלא עם פ.פ.ר, שהתברר כעבור זמן קצר כאכזבה, מאחר שלא היה בידם של פעילי פ.פ.ר לסייע ללוחמים היהודים כנדרש. מאוחר יותר הסתבר, שמירה גולה מצאה בקרקוב סניף מפורק ביותר ולמעשה ניסתה להפעילו ולשקמו מחדש. עובדה זו מסבירה את חוסר היכולת של הסניף להעניק את הסיוע הנדרש, מאחר שהיה בשלבי שיקום. גולה הקימה בסניף בית דפוס להדפסת כרוזים והייתה הרוח החיה בשיקומו מחדש[6].

פעילותה המחתרתית בגטו ומחוצה לו

בתחילת שנת 1942 חזר לקרקוב ראש קן "השומר הצעיר" המקומי צבי (השיק) באומינגר. באומינגר גויס לצבא הפולני בתחילת המלחמה, עם התפרקותו עבר לשרת בצבא האדום ונפל בשבי הגרמני. לאחר שברח מהשבי, הגיע לעיר לבוב, שם פגש לראשונה את גולה מירה, שהייתה אז חברת מועצת העיר מטעם המפלגה הקומוניסטית. לאחר מכן חזר השיק לביתו בקרקוב והחל לפעול במלוא המרץ בקבוצת המחתרת של "השומר הצעיר", וכך פגש שוב בגולה. מן העדויות עולה כי הסיבה לקשר ההדוק שנרקם בין גולה מירה להשיק באומינגר היא נטייתו של השיק לשמאל הקומוניסטי[7].

לא ברור האם מדובר על קבוצה נוספת של השומר הצעיר או של איחוד בין איסקרא לבין השומר הצעיר.

בשלב זה הלכה וגדלה מעורבותה של גולה בקבוצת "איסקרא", בין היתר בשל קרבתה להשיק באומינגר. גולה מירה הייתה בעלת ניסיון וידע רב בפעילות מחתרתית ולחימה בשל חברותה בפ.פ.ר. בזכות קשריה עם הצד ה"ארי" של פולין ועם המפלגה, הצליחה לספק לתנועת המחתרת בגטו כלי נשק ומידע רב ונחוץ, ואף התאפשרה תנועה חופשית אל מחוץ לגטו לבתיהם של חברי הפ.פ.ר[8].

ייחודה של המחתרת בקרקוב הוא בכך שהרוב המוחלט של פעילותה היה מוכוון אל מחוץ לגטו. הגטו היה קטן מאוד מבחינה פיזית, והלוחמים ראו טעם גדול יותר לתקוף מחוץ לחומותיו. בחירה זו של הלוחמים הייתה תוצאה של דיונים וויכוחים ארוכים, שכן פעילות מחתרתית באופן כללי, ועל אחת כמה וכמה מחוץ לגטו, מסכנת לא רק את הלוחמים, כי אם גם את שאר היהודים החיים בגטו. התנגדותו של הציבור היהודי בגטו ללחימה זו נבע מההנחה שהמחיר על פעילות המחתרות מחוץ לחומות הוא החמרה במצבם של יהודי הגטו. ההחלטה לפעול מחוץ לחומות הגטו הייתה נדירה ביותר בקרב המחתרות האחרות גם בשל העובדה שפעולות אלה דורשות שיתוף פעולה נרחב עם החיים שבחוץ. הודות לקשריה ההדוקים של גולה מירה עם הפ.פ.ר, התאפשר שיתוף הפעולה שכלל עזרה באמצעים, מקומות מסתור ועוד. בין היתר תקפו הלוחמים היהודים חיילים ובלשים גרמנים, תחנות ביקורת, פסי רכבת ובית מלאכה להכנת מדי-קרב גרמניים[9]. גישה זו של פעולה מחוץ לחומות הגטו אפיינה בתחילה את קבוצת "איסקרא", ובהמשך הפכה למאפיין מרכזי של 2 קבוצות המחתרת שפעלו בקרקוב, "איסקרא" ו"החלוץ הלוחם"[10].

התקפת ציגנריה

בשנת 1942 החלו מגעים מחודשים לאיחוד פעילותן של שתי הקבוצות בגטו לטובת התקפה מאורגנת גדולת ממדים. במקום מטה "השומר הצעיר" הוקמה מפקדה חדשה שכללה 4 חברים: השיק באומינגר, ראש המטה ואחראי על אימון החברים, בנק היילבריך, הממונה על הדרכה ומבצעים, שלמה-סלק שיין, הממונה על השגת כספים, אפסנאות וניירות מזויפים, וגולה מירה, הממונה על קשרי החוץ עם פ.פ.ר במטרה להשיג מידע ונשק וממונה על חיבור הכרוזים[11].

מעדותן של הקשריות צסיה פרימר ופולה ואשבסקה[4]:

גולה מירה והרש (השיק) באומינגר הם שהנהיגו אותנו... כמו גיבורים אמיתיים ויתרו על כל הקשרים האישיים... והחלו לארגן את הנוער היהודי... גולה הקסימה את כולנו... הרגשנו כי עם אנשים כאלה כדאי להלחם ולמות.

ב-22 בדצמבר 1942 יצאה הקבוצה המאוחדת למתקפה הגדולה, היה זה ערב חג המולד ורחובות קרקוב היו עמוסים גרמנים. כל הלוחמים משתי הקבוצות יצאו מחוץ לגטו. תכנון הפעולה היה מדוקדק ביותר וכלל השלכת רימוני יד לבתי קפה ששימשו מקום מפגש לקצינים גרמניים, שריפת מוסכי מכוניות, חבלה בסירות פטרול גרמניות, תליית דגלי פולין וכרזות אנטי-נאציות והתנקשות בחיילים. שמה של הפעולה ניתן לה על שם אחד מבתי הקפה שנקרא "ציגנריה" ובו נרשמה ההצלחה הגדולה ביותר- 7 גרמנים נהרגו ורבים נפצעו. המטרה- לפגוע באויב ולזעזע את הציבור האדיש- הושגה[12].

לאחר ההתקפה לא חדלו הלוחמים מפעילות מחתרתית, אם כי ככל הנראה בשל בגידה, פשטו אנשי הגסטאפו על המפקדה. תחילה נתפסו חברי "עקיבא" וקבוצת "החלוץ הלוחם". חברי "איסקרא" מצאו מחבוא לזמן מה בצד הפולני, אך גם תפיסתם לא איחרה לבוא. כך מתאר זאת שלמה (סלק) שיין[13]:

מאז והלאה, כל מה שעשינו היה להמשיך להתקיים. בחורינו נפלו לידי הגסטאפו, אחד, אחד, מבלי שנדע מאין באה הפורענות.

מותה

כלא מונטלופיך, מרץ 2019

גולה מירה נתפסה בעת עבודתה בבית הדפוס, ונשלחה לכלא מונטלופיך (Montelupich) בסוף מרץ 1943. היא נחקרה ועונתה אך לא גילתה דבר. לאחר 14 יום בצינוק הובאה לכלא הנשים הלצלוב (Helzlow) הסמוך, בו פגשה את גוסטה דוידזון וחברותיה למחתרת[14]. כותבת פשקה וורשבסקה, אסירה בכלא הנשים הלצלוב[14]:

כשהגיעה גולה לתא הפכה לנשמתו. תוך זמן קצר התיידדה עם כל הבנות, אשר ראו בה את נציגתו של הכח המנצח במזרח. סיפוריה [...] נסכו אמונה בלב שומעיה, בעוד היא קוראת לפני הבנות את שיריה בפולנית אירופה בדם, במקום פתיחה, וביידיש ביים וויג אויף מיין קינד (על יד ערש ילדי), שירים שחיברה אותם בשבתה נחבאת מאחורי ערימת מזרנים.

— פשקה וורשבסקה

ב-29 במרץ 1943 נשלחו הבנות למוות במחנה פלאשוב. מאחר שידעו שהן נשלחות למוות, ארגנו בריחה מתוכננת, במטרה לא ללכת כצאן לטבח. את רעיון הבריחה יזמו גולה מירה וגוסטה דוידזון. בעת הליכתן, מלוות בשומרים גרמנים, החלו כולן יחד (30 אסירות) לברוח לכיוונים שונים. גולה מירה נורתה ונהרגה ברחוב[15].

לאחר מותה

לאחר סיום המלחמה, העניקה הממשלה הפולנית לגולה מירה את אות הגבורה הגבוה ביותר- צלב גרונוולד. את האות קיבלו גם דולק ליבסקינד והשיק באומינגר[14].

שיריה

בתקופת המלחמה כתבה גולה שירים רבים, חלקם נמצאו ותורגמו:

אדע, ממלים לוהטות חזקים יותר הרובים,

מטורי שירים נוקבים עדיפים טורי הגדודים.

אדע, כי קצב הזעם פחות בסבלו אומר

מצלילי תופי מלחמה, מפקודה, חזקה יותר.

והדגל האדום שבקרב – כסופה מעל מתנופף

יקר הוא, אהוב הוא יותר מזה שמושר בלב.

אך מה לעשות במילים, שכמו לקרב נדחקות,

מוטב שתפרוצנה בשיר – אם הן את ליבי מסעירות.

כמו זרועות החובקות רובה – שיהיו לי כל שירי,

שיפרצו בסבלי קדימה – לקרב, לקרב אחרי!!

— גולה מירה, תרגום: פליציה קראי[16]

רק מילותיי האסופות, הן לי תחמושת.

ולבבי, המבקש להתנפץ, קורא דבריו

מתוך בתי השיר.

והשורות אשר כתבתי על הדף,

כמו זרועות הן נושאות את הרובה,

כמו כוחי המעונה המתפרץ, שואט,

למרוד!

— גולה מירה[4]

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה

  • אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה" תל אביב, 1967.
  • לוי אריה שריד, במבחן הענות והפדות, כרך א- בנתיב הייסורים והמרי, הוצאת מורשת, 1997.
  • גוסטה דוידזון-דרנגר, יומנה של יוסטינה, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 2005.
  • גולה מירא, מכתב, ילקוט מורשת גיליון א', נובמבר-דצמבר 1963, הוצאת מורשת וספריית פועלים, עמ' 83–84.
  • ברוך יחיאלי, הקבוצה השומרית הלוחמת מקראקוב, ילקוט מורשת, גיליון ל"ח, דצמבר 1984, הוצאת מורשת וספרית פועלים, עמ' 83–107.
  • יעל פלד, תנועת ההתנגדות בקרקוב וייחודה, ילקוט מורשת, גיליון נ"ד 1993, הוצאת מורשת, עמ' 89–109.
  • ד"ר פליציה קראי, הנשים בגטו קרקוב, ילקוט מורשת, גיליון ע"א, אפריל 2001, הוצאת מורשת, עמ' 109–133.
  • בלהה שילה, "להציל אותנו משכחה" - על קורות המחתרת היהודית בקרקוב, אתר יד ושם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גולה מירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 דני בירן, גולה מירה, "חותם", שבועון "על המשמר", 1989.
  2. ^ אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה" תל אביב, 1967, עמ' 80.
  3. ^ 1 2 גוסטה דוידזון-דרנגר, יומנה של יוסטינה, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 2005, עמ' 76.
  4. ^ 1 2 3 בלהה שילה, "להציל אותנו משכחה"- על קורות המחתרת היהודית בקרקוב, אתר יד ושם.
  5. ^ 1 2 גולה מירא, מכתב, ילקוט מורשת גיליון א', נובמבר-דצמבר 1963, הוצאת מורשת וספריית פועלים, עמ' 83.
  6. ^ ברוך יחיאלי, הקבוצה השומרית הלוחמת מקראקוב, ילקוט מורשת, גיליון ל"ח, דצמבר 1984,  הוצאת מורשת וספרית פועלים, עמ' 86.
  7. ^ לוי אריה שריד, במבחן הענות והפדות, כרך א- בנתיב הייסורים והמרי, הוצאת מורשת, 1997, עמ' 400.
  8. ^ אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה" תל אביב, 1967, עמ' 54.
  9. ^ אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה" תל אביב, 1967, עמ' 55.
  10. ^ יעל פלד (מרגולין), תנועת ההתנגדות היהודית בקרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי על רקע החיים בקהילה ובגטו, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, עמ' 171.
  11. ^ יעל פלד (מרגולין), תנועת ההתנגדות היהודית בקרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי על רקע החיים בקהילה ובגטו, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, עמ' 145.
  12. ^ אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה" תל אביב, 1967, עמ' 61.
  13. ^ אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה" תל אביב, 1967, עמ' 73.
  14. ^ 1 2 3 [1] ברכה מייזליץ, נלחם בשביל 3 שורות בהיסטוריה, דצמבר 2002, אתר ההתנגדות היהודית בשואה.
  15. ^ אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה" תל אביב, 1967, עמ' 85.
  16. ^ ד"ר פליציה קראי, הנשים בגטו קרקוב, ילקוט מורשת, גיליון ע"א, אפריל 2001, הוצאת מורשת, עמ' 122.

Read other articles:

Ander Iturraspe

Ander Iturraspe Ander Iturraspe dengan pendukung tim., 2015Informasi pribadiNama lengkap Ander Iturraspe DerteanoTanggal lahir 8 Maret 1989 (umur 35)Tempat lahir Abadiño, SpanyolTinggi 187 m (613 ft 6 in)Posisi bermain Gelandang bertahanInformasi klubKlub saat ini Athletic BilbaoNomor 8Karier junior1998–1999 CP Matiena1999–2003 Athletic Bilbao2003–2004 Abadiño2004–2007 Athletic BilbaoKarier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)2007–2008 Baskonia 30 (1)2008–2010 Bilb...

 

 

Faces of Fear (Saul novel)

Faces of Fear Paperback editionAuthorJohn SaulCountry United StatesLanguageEnglishGenreNovelPublisherBallantine BooksPublication dateAugust 12, 2008Media typePrint (hardcover & paperback)Pages324ISBN978-0-345-48705-6Preceded byThe Devil's Labyrinth Followed byHouse of Reckoning  Faces of Fear is a thriller horror novel by John Saul, published by Ballantine Books on August 12, 2008. The novel follows the story of teenage Alison Shaw, who finds a shocking backg...

 

 

État de Rio de Janeiro

Rio de Janeiro Héraldique Drapeau Carte de l'État de Rio de Janeiro (en rouge) à l'intérieur du Brésil. Administration Pays Brésil Capitale Rio de Janeiro Plus grande ville Rio de Janeiro Région Région Sud-Est Gouverneur Cláudio Castro IDH 0,807 — élevé (2000) Fuseau horaire UTC-3 ISO 3166-2 BR-RJ Démographie Population 17 264 943 hab. (2019[1]) Densité 395 hab./km2 Rang classé 3e Géographie Superficie 43 696 km2 Rang classé 24e modifier  ...

Yograj Singh (politician)

Indian politician (born 1975) Yograj SinghMember of the Uttar Pradesh Legislative AssemblyIn officeMay 2007 – March 2012Preceded byRajpal Singh BaliyanSucceeded byKartar Singh BhadanaConstituencyKhatauli Personal detailsBorn (1975-06-25) 25 June 1975 (age 48)Muzaffarnagar district, Uttar PradeshPolitical party Rashtriya Lok DalParentJagveer Singh (Father)ProfessionFarming, Politician Yograj Singh is an Indian politician and former Minister in Government of Uttar Pradesh. He is...

 

 

Federasi Sepak Bola Kamerun

Federasi Sepak Bola KamerunCAFDidirikan1959Kantor pusatYaoundéBergabung dengan FIFA1962Bergabung dengan CAF1963PresidenMohamed IyaWebsitewww.fecafootonline.comFederasi Sepak Bola Kamerun adalah badan pengendali sepak bola di Kamerun. Badan ini merupakan badan pengendali dari tim nasional pria Kamerun, tim nasional wanita Kamerun. Badan ini juga menyelenggarakan kompetisi domestik seperti Liga Elit MTN Satu, Liga Elit MTN Dua, Piala Kamerun, dan Piala Super Roger Milla. Pranala luar (Prancis)...

 

 

Bus de Bordeaux

Réseau Transports Bordeaux Métropole Pour un article plus général, voir Transports Bordeaux Métropole. Bus de Bordeaux Logo des bus de Bordeaux Métropole. Lianes 1 à la Gare Saint-Jean (02/2021). Situation Bordeaux Métropole Type Autobus Entrée en service 3 juillet 2004 : CGFTE Bordeaux devient TBC 18 avril 2016 : TBC devient TBM Lignes 70 lignes de bus TBM + 64 lignes de transport scolaire ScoDi + 70 lignes de bus TransGironde Propriétaire Bordeaux Métropole Exploitant K...

العلاقات البحرينية المالية

العلاقات البحرينية المالية البحرين مالي   البحرين   مالي تعديل مصدري - تعديل   العلاقات البحرينية المالية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين البحرين ومالي.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه المقارنة البحري�...

 

 

Alissa White-Gluz

Alissa White-Gluz (lahir 31 juli 1985) adalah vokalis asal Kanada, paling dikenal sebagai vokalis dari band Swedia beraliran melodic death metal Arch Enemy,[1] dan mantan vokalis dan pendiri dari band metal Kanada, Agonis.[2] Gaya vokalnya bisa menggeram (growl) maupun vokal bersih (menyanyi).[3] Meskipun terkait dengan melodic death metal, dia juga muncul sebagai vokalis tamu untuk band power metal dan symphonic metal, termasuk Kamelot dan Delain, dan telah tampil liv...

 

 

Первородный грех

Об экономическом термине см. Первородный грех (экономика). ХристианствоБиблия Ветхий Завет Новый Завет Евангелие Десять заповедей Нагорная проповедь Апокрифы Бог, Троица Бог Отец Иисус Христос Святой Дух История христианства Апостолы Хронология христианства Ран�...

Asafa Powell

Pour les articles homonymes, voir Powell. Asafa Powell Asafa Powell lors des Jeux olympiques de Rio en 2016. Informations Disciplines 100 m et 4 × 100 m Période d'activité Depuis 2002 Site officiel www.asafapowell.net Nationalité Jamaïcain Naissance 23 novembre 1982 (41 ans) St. Catherine Taille 1,88 m (6′ 2″) Masse 87 kg (191 lb) Surnom Afasta Club MVP Track & Field Club, Kingston Entraîneur Steven FrancisPaul Coyle Records • 9 s 72 (Ancien détenteu...

 

 

Constantin Parhon

Questa voce o sezione sugli argomenti medici e politici rumeni non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Constantin Ion Parhon Presidente del Presidium della Grande Assemblea Nazionale della Repubblica Popolare RumenaDurata mandato13 aprile 1948 –12 giugno 1952 Predecessorese stesso ...

 

 

Gold leaf

Very thin gold used in art Goldleaf redirects here. For other uses, see Gold leaf (disambiguation). This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Gold leaf – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (December 2009) (Learn how and when to remove this template message) A gold nugget of 5 mm (0.2 in) in di...

Biological database

Home page of a biological database called STRING which characterises functional links between proteins.[1] Biological databases are libraries of biological sciences, collected from scientific experiments, published literature, high-throughput experiment technology, and computational analysis.[citation needed] They contain information from research areas including genomics, proteomics, metabolomics, microarray gene expression, and phylogenetics.[2] Information contained...

 

 

Juan Alonso Pérez de Guzmán (1410-1468)

Juan Alonso Pérez de Guzmán I duque de Medina Sidonia III conde de Niebla, VI señor de Ayamonte, Lepe y La Redondela y VI señor de Sanlúcar Escudo ducal de Juan Alonso Pérez de GuzmánEjercicioPredecesor Enrique de GuzmánSucesor Enrique de GuzmánInformación personalOtros títulos Adelantado mayor de AndalucíaNacimiento 1410Niebla (Huelva), Corona de CastillaFallecimiento 1468 (58 años)Sevilla, Corona de CastillaReligión CatólicaFamiliaPadre Enrique de GuzmánMadre Teresa de Orozc...

 

 

Jalur Jalan Raya Bintaro - TMII

Artikel ini bukan mengenai Jalan Tol Lingkar Luar Jakarta. Jalur Jalan Raya Bintaro - Taman Mini merupkan salah satu jalur jalan raya utama di wilayah Provinsi DKI Jakarta, Indonesia yang memiliki panjang 12,11 km. Jalan ini terbagi menjadi dua bagian, yakni Jalan TB Simatupang dan Jalan RA Kartini. Jalan raya ini menghubungkan kawasan perumahan elit Pondok Indah di wilayah Kelurahan Pondok Pinang, Kebayoran Lama, Jakarta Selatan dengan Terminal Bus Kampung Rambutan dan Taman Mini Indonesia I...

Treaty of Brest-Litovsk (Ukraine–Central Powers)

1918 peace treaty during World War I Not to be confused with the contemporaneous Treaty of Brest-Litovsk between Russia and the Central Powers. Treaty of Brest-Litovsk(9 February 1918)BrotfriedenБерестейський мирSigning of the Peace Treaty of Brest-Litovsk during the night of 9-10 February 1918. Sitting in the middle from the left: Count Ottokar Czernin, Richard von Kühlmann and Vasil RadoslavovSigned9 February 1918LocationBrest-Litovsk, Grodno Governorate (German occupation)...

 

 

Spanish cruiser Vizcaya

Ship Vizcaya sometime between 1893 and 1898 History Spain NameVizcaya NamesakeVizcaya, a Spanish province. BuilderBilbao, Spain Laid down1889 Launched8 July 1891 Completed1893 FateSunk 3 July 1898 General characteristics Class and typeInfanta Maria Teresa-class armored cruiser Displacement6,890 tons Length364 ft 0 in (110.95 m) Beam65 ft 2 in (19.86 m) Draft21 ft 6 in (6.55 m) maximum Installed power13,700 ihp (10,200 kW) Propulsion2...

 

 

طواف سويسرا 2017

طواف سويسرا 2017 تفاصيل السباقسلسلة81. طواف سويسرامنافسةطواف العالم للدراجات 2017 2.UWT‏مراحل9التواريخ10 – 18 يونيو 2017المسافات1٬166٫3 كمالبلدان سويسرا إيطاليا النمسانقطة البدايةCham, Switzerland [الإنجليزية]‏نقطة النهايةشافهاوزنالفرق22عدد المتسابقين في البداية176عدد المتسابقين �...

1901 Glamorgan County Council election

The 1901 Glamorgan County Council election was the fifth contest for seats on this authority in south Wales. It was preceded by the 1898 election and followed by the 1904 election. Glamorgan was by far the largest county in Wales in terms of population. Glamorgan County Council had been established by the Local Government Act 1888, the first elections being held in early 1889. Overview of the result As in most parts of Wales, the Liberal Party was once again triumphant and won a majority of ...

 

 

遺伝子工学

この記事は英語版の対応するページを翻訳することにより充実させることができます。（2024年6月）翻訳前に重要な指示を読むには右にある[表示]をクリックしてください。 英語版記事を日本語へ機械翻訳したバージョン（Google翻訳）。 万が一翻訳の手がかりとして機械翻訳を用いた場合、翻訳者は必ず翻訳元原文を参照して機械翻訳の誤りを訂正し、正確な翻訳にし�...