גוייו (שם מדעי: Guiyu; משמעות השם ממנדרינית: "鬼魚 ,guǐyú" ופירושה: "דג רוח רפאים") הוא סוג של דג פרהיסטורי, שהתקיים בסוף הסילור שלפני 419 מיליון שנה מזמננו. נחשב לדג העתיק ביותר במחלקה בעלי סנפירים בשרניים, ממנה התפתחו החולייתנים בעלי ארבע הרגליים.
מאובניו התגלו במזרח יונאן שבדרום סין. הממצאים הכילו בעיקר עצמות זנב והערכת אורך הדג מגיעה ל-33 ס"מ בקירוב. הוא תואר ב-2009 בידי החוקר הסיני זו מין (Zhu Min) ושותפיו. הסוג מכיל מין אחד - Guiyu oneiros.
מאפיינים
לגוייו היו תכונות הדומות לאלה של הלטימריה החיה כיום, והיה בעל אונות סנפירים בשרניים המותאמים יותר וכן חגורת כתפיים הכוללת חלל צלעות בדומה לחולייתני יבשה. לא ברור אם דג זה היה יכול לנשום אוויר מאחר שלא נמצאו שרידי ריאות או איברים דומים בגופו. הזנב היה ארוך בעל אונות מחודדות שנועדו לנוע במהירות במים.
הוא חי לצד פאונה ימית שכללה מקריני סנפיר פרימיטיביים, חסרי לסתות שונים, דגי סחוס, בעלי שריון ואקנתודים וכן רכיכות גדולות שנמצאו בתצורות קואנטי (Kuanti Formation). עקב מבנה הלסתות הגדולות שלו סביר שהיה טורף שפיצח טרף קשה עם לסתותיו ושיניו.
קישורים חיצוניים
