גורמים במערכת הביטחון החלו לעסוק בנושא הקמת גדר על גבול מצרים עוד ב-2001, אבל משרד הביטחון, צה"ל והממשלה התנגדו להקמת גדר ביטחון. בדצמבר 2005 אירעה חדירת מחבלים פלסטינים לתוך שטחי ישראל דרך הגבול, שהעלתה לסדר היום שוב את ההצעה להקים גדר שתקשה על מעבר באזור[2].
ביולי 2009 עלה שוב רעיון הקמת הגדר ובדצמבר החליט בנימין נתניהו לתמוך בהקמתה[6]. במרץ 2010 עברה החלטת ממשלה על הקמת הגדר והשלמתה עד אמצע 2013[7].
מטרה
מגדל תצפית ומעקב אופייני לאורך הגבול. בניגוד למשמר הגבול המצרי הפועל מתוך מתחמים מבוצרים הפזורים לאורך הגבול, השליטה הישראלית מתבצעת ברובה באמצעים טכנולוגיים. ניתן להבחין באמצעי התצפית האופטיים והאלקטרוניים
המכשול נבנה במטרה למנוע חדירת טרוריסטים, פעילות פלילית והסתננות פליטים אפריקאים ומהגרים בלתי חוקיים, בעיקר מאריתריאה, סודאן, דרום סודאן, חוף השנהב ואתיופיה. מדי שנה, אלפי אנשים חצו את הגבול ממצרים לישראל, בחפשם אחר עבודה או מקלט הרחק מסכסוך או תנאי חיים קשים. בשנים האחרונות משמר הגבול המצרי ירה למוות בעשרות מהגרים אפריקנים שניסו להיכנס לישראל שלא כדין. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצהיר כי המכשול נועד "להבטיח את אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל"[8].
הליך הבנייה
העבודות להקמת הגדר, בהרי אילתמעביר מים מתחת לכביש המערכת והגדר. ניתן לראות כי פתחי המעברים נחסמו בגדר למניעת הסתננות בשילוב של דלתות נעולות המאפשרות פתיחה לצורכי ניקויתקריב של מבנה גדר המערכת. ניתן להבחין במבנה המאסיבי של הרכיבים ויצירת ה"גריד" מברזל זיון מגלוון בניגוד לרשת המקובלתסלילת הגדר וכביש המערכת היו כרוכים בביצוע עבודות עפר בהיקפים גדולים במיוחד על מנת להתגבר על התוואי הבעייתי. ניתן לראות את החציבה לתוך שרשרת הרכסים ש"הסירה" חלק מהם לצורך ישור תוואי הסלילה.אחת מאבני הגבול שהוצבה על תוואי הגבול עם הגדר הישנה. לצורך סלילת הגדר וכביש המערכת החדש "ויתרה" ישראל על מספר מטרים בתוך שטחה, כך שכעת אבני סימון הגבול ממוקמות בשטח המצרי ואינן נגישות
בניית הגדר החלה בפועל בנובמבר 2010 לפי תוואי מתוכנן באורך 150 ק"מ[9]. מיזם הקמתה של הגדר כונה "שעון החול"[10][11]. את הפרויקט ניהל תא"ל ערן אופיר מאט"ל.
בעת התכנון הגדר חולקה למקטעים של 20 ק"מ, בשיא הפרויקט עבדו בו במקביל 100 קבלנים, מעל 1,500 עובדים ו-500 כלי ציוד מכני הנדסי[12].
מצרים הצהירה כי לא תתנגד כל עוד המכשול יוקם בשטח ישראלי[13].
הגדר היא מכשול דו-שכבתי, המורכב בשלב הראשון מגדר תלתלית סבוכה ועבה, ובשלב השני מגדר פלדה "טיפשה" מאסיבית וחזקה. הגדר מתנשאת ברובה לגובה של כמעט חמישה מטרים, ובמקטעים מסוימים היא הוגבהה, לבקשת הצבא, לשבעה מטרים. המכשול מגובה באמצעי תצפית ובקרה מתקדמים, המתריעים על איום מתקרב עוד בעומק השטח המצרי. לאורך התוואי נסלל כביש גישה צבאי.
ב-2008 הוצהר כי תיבנה גדר בשני מקטעים: מכשול של 70 ק"מ בגזרת החולות, בין כרם שלום לבין חיוואי; מכשול בן 14 ק"מ בגזרה ההררית בין טאבה לנטפים. נטען כי המרווח הנותר בגבול יהווה "מכשול טבעי" ויגובה באמצעים משלימים[14]. תחילה גם תוכנן שזאת תהיה "גדר חכמה", כפי שנעשה בפרויקט גדר ההפרדה ביהודה ושומרון[15], אך בסופו של דבר, כאמור, הוחלט על בניית "גדר טיפשה" וחזקה, שמגובה באמצעי זיהוי ותצפית.
בהמשך התעוררה בעיה: הגזרה ההררית מסביב לאילת קשה מאוד מבחינה טופוגרפית, לכן בניית גדר לאורכה תצריך תקציב עצום לאותם 14 ק"מ[16]. בשלב זה הוחלט לבנות גדר לאורך כל הגבול, למעט "פתחה" באזור אילת. רעיון זה השתמע מהצהרות הממשלה והצבא, עד אשר אירע הפיגוע בנטפים באוגוסט 2011. לאחר אירוע זה, קיבלה הגדר משנה חשיבות, והובן על ידי הממשלה שיש למגן את כל הגבול. בדצמבר אישרה הממשלה תקציב נוסף לפרויקט, כדי להשלים את הגדר גם באותה גזרה סלעית[17] לאחר דין ודברים עם רשות הטבע והגנים, הוחלט לבטל את המובלעת של הגדר באזור נחל גשרון ולהחזיר אותה לגבול הבין-לאומי, כדי להגן על הטבע המיוחד באזור[18]. הגדר תוקם באזור זה כמעט לכל אורך הגבול, למעט חלקים קטנים שאינם עבירים ברגל. עד חודש דצמבר 2012 הושלמו 227 ק"מ מתוואי הגדר שבין רפיח לאילת[19].
ב-3 ביוני 2023 חדר שוטר מצרי לשטח ישראל, דרך פתח חירום בגדר שהיה סגור באמצעות אזיקונים. הוא הצליח להרוג 3 לוחמי צה"ל בטרם נורה למוות.
מודלים דומים בעולם
הצלחת הגדר בגבול מצרים הביאה להתעניינות בין-לאומית בה. המדינות שהתעניינו בה הן מדינות שבדומה לישראל, סופגות זרם מהגרים לא מבוקר אותו הן מעוניינות לצמצם. בין המדינות נמנות מדינות בבלקן שיושבות על מסלולים יבשתיים של פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהחריפה את משבר ההגירה באירופה[21].
בינואר 2016 פורסם שגם הודו מעוניינת בגדר גבול עם פקיסטן בדגם הישראלי, כדי לבלום את הטרור שבא משם על ידי מחבלים שחוצים את הגבול[22].
