את דרכו העיתונאית החל ככתב בבית המשפט בשנת 1961[3]. הוא נתפס כעיתונאי בולט מאז שהגיש פינה קבועה בכלבוטק בשנות ה-70 ושנות ה-80. בשנות ה-80 אף שימש כאחד המגישים של התוכנית ערב חדש בטלוויזיה החינוכית. מאז הנחה רייכר תוכניות רבות וכתב טורים בעיתונים רבים: "סקנדל", "יש כתובת", "רייכר בשטח", "הפרלמנט של רייכר", "יש עם מי לדבר", "רייכר מתרגז" וכן תוכנית הטלוויזיה "למבוגרים בלבד" המיועדת לבני הגיל השלישי. בנוסף, הנחה גם את תוכנית ההומור "סתם בצחוק" בערוץ 1.
בשנת 2011 חזר רייכר להגיש בהתנדבות תוכנית לילה בגלי צה"ל, במתכונת דומה לזו של התוכנית שהנחה בעבר, "ציפורי לילה משוחחות". התוכנית החדשה, המשודרת במוצאי שבת, בין השעות 02:00-04:00, זכתה לשם "נדודי שינה עם גדעון רייכר", ובה מתעניין רייכר בסיפורים של מאזינים המתקשרים לאולפן[4].
מחזה בשם "היריקה", שכתב רייכר בעקבות אירוע שחווה[5], החל להיות מוצג בתיאטרון הבימה בשנת 2013[6], לאחר שהוצג עוד קודם על במות אחרות[7].
כיום רייכר מגיש את התוכנית "למבוגרים בלבד" בתחנת הרדיו 103fm.
רייכר עוסק גם בהוראת מקצוע העיתונות ועושה זאת במכללות שונות.
רייכר נשוי לנילי ולזוג שני ילדים.
ספריו
ללא גלימה: (משפט מלחי) / גדעון רייכר.רמת גן: מסדה, 1968. על משפטו של השופט אליעזר מלחי.