גבול לאוס–מיאנמר

גבול לאוס–מיאנמר
לאוסלאוס מיאנמרמיאנמר
אורך כולל 238 ק"מ
תאריך קביעה 1993
כיוון צפון - דרום
תחום משולש הגבולות לאוס-מיאנמר-סין - משולש הגבולות לאוס-מיאנמר-תאילנד

גבול לאוס–מיאנמר הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין לאוס למיאנמר (בעבר בורמה). אורך הגבול הוא 238 ק"מ, והוא עובר כולו לאורך הנהר מקונג ממשולש הגבולות עם סין בצפון ועד למשולש הגבולות עם תאילנד בדרום.[1]

תיאור

הגבול מתחיל בצפון, במשולש הגבולות עם סין, במפגש של נהר ננלה (Nanla river) עם הנהר מקונג, ואז ממשיך בכיוון דרום-מערב עד למשולש הגבולות עם תאילנד במפגש עם הנהר קוק, למעט בליטה מזרחה של המקונג באמצע הגבול.

היסטוריה

הנהר מקונג שימש היסטורית כגבול טבעי בין ממלכות וקבוצות עם שונות באזור.[2] השימוש בו כגבול המודרני בין לאוס למיאנמר נובע מהתקופה הקולוניאלית במאה ה-19. משנות ה-60 של המאה ה-19, צרפת החלה לבסס נוכחות באזור, בתחילה בקמבודיה המודרנית ובווייטנאם, ולאחר מכן בהודו-סין הצרפתית, שנוצרה ב-1887. לאוס נוספה אז למושבה ב-1893, בעקבות מלחמת סיאם–צרפת. בינתיים בריטניה החלה לכבוש את מיאנמר (אנ'), ולשלב אותה בהדרגה כחלק מהודו הבריטית. ב-15 בינואר 1896, בריטניה וצרפת סיכמו כי הגבול בין שתי מושבותיהן יעבור לאורך הנהר מקונג.

ב-1941, לאחר הכיבוש היפני של בורמה (אנ'), הועברו חלקים מבורמה לסיאם כשטח סוהרט תאילן דום (אנ'), ובכך הסתיים קיומו של גבול לאוס–מיאנמר. ב-1946, לאחר כניעת האימפריה היפנית, אזורים אלו, והגבול הוחזרו לבורמה.[3][4] ב-1937, בורמה הופרדה מהודו והפכה למושבה נפרדת. בורמה קיבלה את עצמאותה רק ב-1948. לאוס השיגה עצמאות חלקית מצרפת ב-1949, וקיבלה את עצמאותה סופית ב-1953, כאשר הגבול נהיה הגבול המפריד סופית בין שתי מדינות ריבונויות. בעשורים שלאחר מכן, אזור הגבול היה לא יציב, עם קבוצות חמושות שונות שפעלו כאן, כמו קוומינטנג הסינית, פאת'ט לאו (אנ') ומיליציות שאן (אנ') שונות.[2] כיום, הגבול אינו מסוכן יותר, לאחר שנחתם חוזה חיתום משותף של הגבול בין שתי המדינות ביוני 1993, והקמת גשר ידידות לרוחבו ב-2015.[5][6]

מעברי גבול

יש מעבר עיקרי אחד בגשר הידידות בוואן פונג-קייאנגלאפ, המקשר בין שיאנג קוק (Xieng Kok) בלאוס לקייאנגלאפ (Kyainglap) במיאנמר, שנפתח ב-20 בנובמבר 2018.[7][8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבול לאוס–מיאנמר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Burma". CIA World Factbook. ארכיון מ-2018-01-17. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "International Boundary Study No. 33 – Burma – Laos Boundary" (PDF). US Department of State. 18 ביוני 1964. ארכיון (PDF) מ-2020-01-31. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Donald M. Seekins, Historical Dictionary of Burma (Myanmar), p. 251
  4. ^ "A Forgotten Invasion: Thailand in Shan State, 1941–45" (ארכיון)
  5. ^ "The Friendship Bridge between Laos and Myanmar is officially opened". Investlaos.gov.la. ארכיון מ-2017-09-06. נבדק ב-17 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ St John, Ronald Bruce. "The Land Boundaries of Indochina: Cambodia, Laos and Vietnam" (PDF). International Boundaries Research Unit, Department of Geography, University of Durham. ארכיון (PDF) מ-2020-11-13. נבדק ב-17 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Thu, Ei Ei (8 בנובמבר 2018). "Myanmar-Laos border gate receives international status". Myanmar Times. ארכיון מ-2021-01-23. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Laos - Myanmar Border Status". Asian Tour. 14 באוקטובר 2019. ארכיון מ-2020-11-26. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)