ויגינס נולד ב־23 בפברואר 1883 בברוקלין. אביו קרלטון ויגינס היה אמן שהעניק לבנו את הכשרתו הראשונה כצייר. הוא למד במכון הפוליטכני בברוקלין, בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק ובאקדמיה הלאומית לעיצוב. המורים שלו באקדמיה היו ויליאם מריט צ'ייס ורוברט אנרי.[1]
קריירה
ויגינס צייר לעיתים קרובות סצנות של העיר ניו יורק, כגון - "וושינגטון סקוויר בחורף" (מוזיאון האמנות של ריצ'מונד, אינדיאנה); "קולומביה סיקרל", "חורף" (הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון); ו"ריברסייד דרייב" (1915).
ויגינס צייר בסגנון אימפרסיוניסטי,[2] כפי שניתן לראות בציור "ברקשייר הילס" (מוזיאון ברוקלין). הוא נסע בניו אינגלנד וצייר נחלים, שדות ויערות על בד בעונות השנה השונות. הוא הפך לאחד החברים הצעירים ביותר במושבת האמנות אולד ליים, קונטיקט, וצייר לצד אביו, קרלטון, צ'יילד האסאם ופרנק דומונד. ויגינס החל ללמד אמנות באסקס בקונטיקט בשנת 1937.[3] הוא יצר דיוקן של הנשיא דווייט אייזנהאואר והעביר אותו לבית הלבן בשנת 1959.[4]
ויגינס כיהן כנשיא האקדמיה בקונטיקט לאמנויות יפות. הוא היה חבר באקדמיה הלאומית לעיצוב, במועדון הצבע והחימר בניו הייבן ובאיגוד האמנות ליים. הוא זכה בפרס פלאג, בפרס קופר ובפרס אתינאום מטעם האקדמיה בקונטיקט לאמנויות יפות; מדליית האריס ממכון האמנות בשיקגו; פרס טורנבול ופרס איזידור ממועדון סלמגונדי; ופרס הזיכרון של ג'יי פרנסיס מרפי מבית הספר לעיצוב רוד איילנד.[1]
חיים אישיים ומוות
ויגינס התחתן עם דולורס ג'קסטון. נולדו להם שני בנים, קרלטון ויגינס וגיא ארתור וויגינס, ובת, דורותי גיבסון. [1] ויגינס התגורר באולד ליים, קונטיקט ובחורף בסנט אוגוסטין, פלורידה.[5]
ויגינס נפטר בשנת 1962 כשהיה בחופשה בסנט אוגוסטין, פלורידה, בן 80.
גופתו הוחזרה לביתו לקונטיקט והוא נקבר בליים.
ניתן לראות את עבודותיו בכמה מוזיאונים מרכזיים, כולל המכון האמנותי של שיקגו, מוזיאון ברוקלין, והמוזיאון האמריקני לאמנות סמית'סוניאן.