ג'רג' קלמן נולד במשפחה יהודית בבודפשט. לאביו, מור קלמן (1887–1967)[1] היה חנות מסחר של מכונות סריגה מעגליות. המשפחה ממעמד הביניים התגוררה ברחוב ראדאי ברובע 9 . הוא היה תלמיד גרוע מאוד מכיתה א' של בית הספר היסודי ועד סיום חטיבת הביניים ברחוב איפאר. לאחר מכן הפך לחניך מתלמד של ייצור כפפות מעור לתקופה של ארבע שנים. כשסיים וקיבל תעודת מומחה ב-1943, כבר לא היה ניתן להשיג עור לכפפות, אז הפך ליצרן עור עליון לנעליים. כשנגמר גם העור העליון ניסה נגרות, אחר כך עניבות. אחר כך נלקח לדרום למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא חזר הביתה בפברואר 1945. אמו גורשה למחנות ההשמדה, נרצחה שם והוא לא ראה אותה שוב. אביו שרד את השואה והתחתן בשנית ב-1950. כשה"מגזר הפרטי" חדל להתקיים בחילופי המשטר לקומוניסטי, הוא לא רצה ללכת לעבוד במפעל.[2]
קריירה
את הכשרתו במשחק החל בבית הספר הפרטי של מרגיט מאקאי. לאחר מכן פנה לאוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע ולאחר שסיים את לימודיו ב-1949 הוא קיבל את החוזה הראשון שלו בתיאטרון הלאומי של העיר פץ' בניהולו של יוז'ף סֶנְדרֶה. לאחר מכן היה חבר בתיאטרון הלאומי בין 1953 עד 1980. אחרי 1981 הופיע בתיאטרון על שם מיקלוש רדנוטי ובמקביל קיבל חוזה גם מ-MAFILM אולפן הסרטים ההונגרי.
ב-1957 זכה להצלחה הגדולה הראשונה שלו במחזה "הביצה" של המחזאי הצרפתי פליסיאן מרסו (אנ'). הוא בלט מיד בסגנון המשחק שלו ובביצועיו חודרי הנשמה. עיצובי הדמויות שלו התאפיינו בתכונות של חוסר אונים, חוסר ישע, אזלת יד, באירוניה אינטלקטואלית ובריחוק. האמנות שלו פותחה בצורה הטובה ביותר בהצגת גיבורי הדרמות של המאה ה-20 שהם מופרעים נפשית, משוגעים או מסתתרים מאחורי מסכת הטירוף.
כשחקן מדובב, הוא היה קולו ההונגרי של האמפרי בוגרט בסרט קזבלנקה, קולו של לאונרד ברנשטיין בסדרת ברנשטיין של הטלוויזיה ההונגרית. לאחר שתיקה ארוכה, הוא הופיע שוב על הבמה ב"קורונה פודיום" (תיאטרון).
תפקידיו העיקריים
תיאטרון
מספר הופעות הבכורה שלו הרשומות במאגר התיאטרון : 106 . אפשר לראות אותו גם במאתיים וארבע עשרה תמונות תיאטרון באותו מקום.[3]
