ג'יין סטיוארט (באנגלית: Jane Stuart; 1812–27 באפריל1888) הייתה ציירת אמריקאית, הידועה בעיקר בזכות ציוריה והדיוקנאות המיניאטוריים שלה, במיוחד אלה של ג'ורג' וושינגטון.[1] היא עבדה בהעתקה דיוקנאות שנעשו על ידי אביה, גילברט סטיוארט, אבל יצרה גם דיוקנאות משלה.[2] בראשית המאה ה -19 לקחה על עצמה את האחריות לפרנס את משפחתה לאחר מות אביה. היא עבדה תחילה בבוסטון, אך בהמשך עברה לניופורט, רוד איילנד, שם הייתה האישה הראשונה שציירה דיוקנאות. בשנת 2011 היא הוכנסה להיכל התהילה של מורשת רוד איילנד.
ראשית החיים
ג'יין סטיוארט, ילידת 1812 בבוסטון, מסצ'וסטס, הייתה ילדתם הצעירה ביותר של הצייר הנודע גילברט סטיוארט[3] ושרלוט קואטס סטיוארט, שנישאו בערך בספטמבר 1786.
לסטיוארט היו שנים עשר ילדים, חמישה מהם נפטרו עד שנת 1815 ושניים אחרים נפטרו כשהיו צעירים, אולי נולדו אחרי ג'יין. שמות הילדים הידועים כוללים את צ'ארלס גילברט, ג'רוויס, אמה, אליזבת', אן, קרלייל, אגנס בלגרוב וג'יין. לצ'ארלס היה כישרון אומנותי ודרמטי, אליזבת הייתה סופרת שפורסמה, וקרלייל נפטר בשנת 1820, אולי משחפת. אן חיה עד גיל 68 ואליזבת נישאה לגבר בשם בנג'מין סטבינס. לא היו צאצאים מהמשפחה.
ג'יין סטיוארט, כרכרה חוצה את הנהר, 1825-30
גילברט סטיוארט סבל ממחלת נפש במשך שנים, אך הצליח להעלים אותה.[4] לילדים הייתה ילדות מסורתית, הם ניגנו בכלי נגינה וקראו סיפורים, אך היו גם נתונים לחיים של סערת רגשות.
קריירה
שנות הכשרה
אביה לא העניק לה הכשרה רבה, אך היא למדה כישורי ציור על ידי התבוננות בו והעתקה של הסגנון שלו,[5] ובאמצעות שיעורים של מדריכים או אחיה צ'ארלס.[6] היא עזרה לאביה שהכין את הצבעים והיא מילאה את הרקעים לציוריו. בהמשך אמרה ג'יין סטיוארט שהיא הייתה מעדיפה אם הוא היה מעניק לה הכשרה.
היא השלימה ציורים רבים של אביה שנעשו חלקית ועשתה ציורים משלה. היא נחשבה לציירת טובה ביחס לגילה. הוא רצה, אך לא הצליח, לשלוח אותה ללונדון ללמוד אצל ג'ורג' דאוני. בערך 1820, היא עשתה דיוקן של ג'ורג' וושינגטון.[7]
ג'יין סטיוארט, ג'ורג' וושינגטון
אביה נפטר בשנת 1828. הוא היה גרוע בניהול הכספים וכשמת, משפחתו נותרה בעוני קיצוני. המוזיאון בבוסטון ערך תערוכה של 250 יצירותיו באוגוסט 1828 במאמץ להעניק סיוע כספי למשפחה.
ג'יין סטיוארט פתחה סטודיו בבוסטון והחלה לעבוד כאמנית לפרנסת משפחתה.
בניית קריירה
לאחר 1828 היא קיבלה עבודות לעשרות ציורים חלקם מיניאטורות וחלקם בגודל מלא, בעקבות העבודות הפופולריות שיצר אביה, במיוחד העתקי דיוקנאות אביה של הנשיא ג'ורג 'וושינגטון (1732–1799).
ציוריה היו במיומנות גבוהה עד שהתבלבלו עם ציורי המקור של אביה. היא גם יצרה ציורים בעקבות אמנים אחרים. היא הציגה את עבודותיה במוזיאון של בוסטון החל משנת 1827 ולעיתים קרובות הציגה שם את עבודותיה בנוסף לעיר ניו יורק עד שנת 1870.[3]
מלבד העתקת יצירות של אחרים, היא גם יצרה דיוקנאות וציורים משלה, אשר שיקפו את הסגנון האישי שלה. אומרים שהיא נמנה עם מיטב ציירי הדיוקנאות בהתבסס על התערוכה שלה באקדמיה לאמנויות. היא למדה ציור בניו יורק, ובשנת 1833 היא הציגה באקדמיה לאמנויות יפות של ניו יורק.
ג'יין סטיוארט ואביה, דיוקן של אוליבר האזארד פריי
מלבד ההכנסה הכספית ממכירת ציורים, ג'יין סטיוארט הייתה גם מורה לאמנות.
היא ואביה שניהם עבדו על דיוקן של הקצין הימי אוליבר האזרד פרי. המוזיאון הצהיר כי "גילברט סטיוארט היה ידוע לשמצה בכך שהשאיר ציורים לא גמורים והשלים רק את הראש. בתו המוכשרת בת ה-16, ג'יין, סיימה את השמים, הגוף והמדים לאחר מות אביה." [8] הציור שלה דיוקן של הקומודור אוליבר האזארד פרי היה שייך לאוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד איילנד עד 1980. הציור היה בין תשעה דיוקנאות של אנשי רוד איילנד בולטים שניתנו בשנת 1857 לאוניברסיטה.
כמה מציוריה המפורסמים הם - "ליידי מקבת" שנמנה עם אוסף מוזיאון מוריס, "בוקר, צהריים ולילה", ו"דיוקן הרשמי של צ'ארלס השני". (1876).[9] דיוקנאות נוספים מתקופה זו כוללים את "אלישיה בויילון" באוסף המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון ואחת הדיוקנאות של ג'ורג' וושינגטון, הנמצא בהרווארד.[10]
ג'יין סטיוארט כתבה שלושה מאמרים על אביה לכתב העת סקריבנר בין יוני 1876 ליולי 1877.
היא נאבקה כלכלית, אך המשיכה להופיע במהלך התקופה בניופורט במכירת ציורים של אביה או ציוריה שלה לעוברי אורח.
חיים אישיים
גברים ונשים מכובדים התאספו סביבה בעיקר בעונת הקיץ. היא הייתה בולטת בחוגי הספרות, ושמה הטוב וכשרונותיה נישאו הרבה מעבר לגבולות ניו אינגלנד.
ג'יין סטיוארט נותרה לא נשואה לאורך כל חייה, אך הייתה שדכנית עבור אחרים. היא נודעה בשנינות והאישיות המרתקת שלה, כמו זו של אביה. אינטליגנטית ושובבה, היא נהנתה להתלבש בתחפושות ולהופיע בפומבי.
ג'יין סטיוארט, אם ובנה בתוך הבית, 1835
בשנת 1831 עברה המשפחה לניופורט, רוד איילנד, ואילו היא המשיכה להחזיק בסטודיו בבוסטון. בשלב זה היא תמכה באמה ובשלוש אחיותיה. אמה נפטרה בשנת 1847 בגיל 77.
באוגוסט 1858. רבים מציוריה נהרסו כאשר הסטודיו שלה נשרף. לאחר מכן הקימה סטודיו בבית משפחתה בניופורט, רוד איילנד. היא רכשה את הבית בניופורט בשנת 1863.[7]
לאחר מחלה קצרה היא נפטרה ב־27 באפריל 1888.
היא קבורה בקבר המשפחתי בניופורט, רוד איילנד.
מורשת
היא הצטיירה כציירת הדיוקנאות הראשונה של ניופורט, והוכנסה להיכל התהילה של מורשת רוד איילנד בשנת 2011. חלק מיצירותיה נמנות עם אוסף מוזיאון גילברט סטיוארט.
תערוכה של עבודותיה המקוריות ושל אביה נערכה במוזיאון גילברט סטיוארט בסאונסטאון, רוד איילנד ב־2016.
ג'יין סטיוארט, דיוקן אביה - הצייר גילברט סטיוארט, 1825-28
עבודותיה שנכללו בתערוכה כללו שני דיוקנאות שציירה של אביה, ודיוקנאות של ג'ורג' ומרתה וושינגטון.
