ג'ון רן-לואיס (באנגלית: John Wren-Lewis; 1923–2006) היה מדען בריטי שהיה מרצה באוניברסיטאות בבריטניה ובארצות הברית. הוא נודע בקהילה המדעית בעיקר בשל פרסומים בפסיכולוגיה, חינוך ודת. בתחילת דרכו היה אתאיסט נלהב באופן אקטיבי, והיה ממובילי התנועה הבריטית "מותו של אלוהים", אשר פעלה להוקיע את הדת בכלל והממסד הדתי בפרט. בשלב מאוחר יותר בחייו, לאחר שעבר חוויית סף-מוות משמעותית בתאילנד בשנת 1983, שינה באופן יסודי את השקפת עולמו. מאז החל חוקר את, וכתב ולימד על המשמעות של מיסטיקה, והקשת הרחבה של תורות רוחניות שונות.
על חוויית ההנאה השמיימית שחווה בעת שגופו היה שרוי במוות הקליני כתב לימים:
I know from firsthand experience that the "joy beyond joy" is greater than the wildest imaginations of a consciousness bogged down in time.
תרגום: אני יודע מניסיון אישי ש"הנאה מעבר להנאה" (של העולם הבא) גדולה יותר מאשר הדמיונות הפרועים ביותר של המודעות כולה התקועה (מוגבלת על ידי) זמן.
בשנת 1970 היה נשיא האגודה הבריטית פסיכולוגיה הומניסטית, אשר מאוחר יותר הפך ל"אגודה האירופית לטיפול בפסיכולוגיה הומניסטית".
לאור השתתפותו כחבר בתוכנית המרצים Regents' Lectureship Program בשנים 2–1971 של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה,[2] עבר להתגורר לארצות הברית ב-1972, עם זוגתו, אן פאראדיי שהייתה פסיכולוגית חלומות. ב-1972 הצטרף ניו קולג' בפלורידה בסרסוטה כפרופסור אורח של הפקולטה למדע הדתות וחבר הפקולטה עד 1974.[3] פאראדיי ולואיס עבדו עם מכון אסאלן מאז 1976.[4] הוא לימד באוניברסיטאות בבריטניה ובארצות הברית.
המסע לאסיה וחוויית סף המוות
ג'ון אן עזב את ארצות הברית למסע בן שלוש שנים להודו והמזרח הרחוק.
הם בילו את שנת 1982 יחד במלזיה. מוקדם יותר, בפרסומים הנוגעים לתאוריה בנושא חלומות, כתבה אן פאראדיי תוך ציטוט כתביו של קילטון סטיוארט, מי שראה פוטנציאל גדול, שמה שכינה "תיאורית החלומות של סנוי" (Senoi dream theory), ובאופן דומה פטרישיה גארפילד התייחסה לטכניקות של Senoi כאשר תיארה את עבודתה על חלומות. לעומת, זאת פאראדיי ורן-לואיס תוך מחקר במסעם, לא מצאו כל ראיות התומכות בשימוש בשליטה מכוונת בחלומות בתרבות המקומית.[5][6]
בשנת 1983, במהלך נסיעה עם אן, הוא הורעל כמעט למוות בתאילנד במהלך ניסיון שוד ועבר חוויית סף-מוות אשר שינתה עמוקות השקפת העולם שלו, ומאז הוא מובא כדוגמה ידועה לאתאיסט "מושבע" שדווח על חוויה תודעתית טרנסצנדנטלית.[7] לאחר שהיה ספקן עד לנקודה ההיא, הוא שינה את נקודת המבט. הוא אמר על הסרט "ללא חת" של פיטר ויר שהוא מעביר "את התחושה בפועל של ממד שמעבר לחיים, ולמרחב-זמן".[8] הוא תיאר את נוף שונה של התפיסה במילים:
What I perceive with my eyes and other senses is a whole world that seems to be coming fresh-minted into existence moment by moment.[9]
— (Wren-Lewis, J. (1988
אוסטרליה ומוות
בשנת 1984 הזוג עבר לאוסטרליה. מאוחר יותר הוא אמר על עצמו כי באותו רגע הוא היה עדיין "מנוער" עקב הניסיון העוצמתי שחווה שנה לפני כן.[10] הוא מונה כעמית כבוד בפקולטה ללימודי דת של האוניברסיטה של סידני.[11]
הוא ואן פאראדיי כתבו יחד את הספר "9:15 לנירוונה" על חוויית סף-המוות שעבר, אך הוא טרם יצא לאור.
John Wren-Lewis: What shall we tell the children?, Constable (London), 1971, ISBN 0-09-456050-1
Charles Rycroft, Geoffrey Gorer, Anthony Storr, John Wren-Lewis, Peter Lomas: Psychoanalysis Observed, Edited with an introduction by Charles Rycroft, Coward-McCann, 1967 – Book Review
C.F.D. Moule, John Wren-Lewis, D.A. Pond, P.R. Baelz: Faith, Fact and Fantasy, Westminster Press, 1966
מאמרים
John Wren-Lewis: The implications of Near-Death Experiences for Understanding Post-Traumatic Growth, Psychological Inquiry, vol. 15 no. 1, 2004
John Wren-Lewis: On Babies and Bathwater: A Non-Ideological Alternative to Mahner/Bunge Proposals for Relating Science and Religion in Education, Science and Education, Kluwer Academic Publishers, 1996, pp. 185–188, abstract(הקישור אינו פעיל)
John Wren-Lewis: Death Knell of the Guru System? Perfectionism Versus Enlightenment, Journal of Humanistic Psychology Spring 1994, vol. 34 no. 2, pp. 46–61, doidoi:10.1177/00221678940342004, abstract
John Wren-Lewis: Aftereffects of near-death experiences: A survival mechanism hypothesis, Journal of Transpersonal Psychology vol. 26 no. 2, 1994, pp. 107–115, abstract
John Wren-Lewis: Avoiding the Columbus Confusion: An Ockhamish View of Near-Death Research, Guest Editorial, Springer, Journal of Near-Death Studies, 1992, vol. 11 no. 2, pp. 75–81, doidoi:10.1007/BF01074300, abstract(הקישור אינו פעיל)
John Wren-Lewis: The Darkness of God. A Personal Report on Consciousness Transformation Through an Encounter with Death, Journal of Humanistic Psychology Spring 1988, vol. 28 no. 2 pp. 105–122, doidoi:10.1177/0022167888282011, abstract (and excerpt in German translation)
John Wren-Lewis: Resistance to the study of the paranormal, Journal of Humanistic Psychology vol. 14 no. 2, Springer 1974, pp. 41–48, doidoi:10.1177/002216787401400205, abstract
John Wren-Lewis: Faith in the technological future, Futures, vol. 2 no. 3, September 1970, pp. 258–262
John Wren-Lewis: The Passing of Puritanism I, Critical Quarterly, vol. 5 no. 4, pp. 295–306, December 1963 (Article first published online: 28 September 2007, doidoi:10.1111/j.1467-8705.1963.tb01196.x) abstract
^Wren-Lewis, J. (1988). The darkness of God: A personal report on consciousness transformation through an encounter with death. Journal of Humanistic Psychology, 28, 105–122, see page 116.
^Near-Death Experiences: A Significant New Inter-Religious Phenomenon by John Wren-Lewis. URL: "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2011. נבדק ב-2011-06-25. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
^See Footnote to John Wren-Lewis: Avoiding the Columbus Confusion: An Ockhamish View of Near-Death Research, Guest Editorial, Springer, Journal of Near-Death Studies, 1992, vol. 11 no. 2, pp. 75–81, doi:10.1007/BF01074300, abstract