בראד דייוויס נולד ב-1949 בטלהאסי שבפלורידה למשפחה אמידה. אביו היה רופא שיניים מצליח אך התמכר לאלכוהול והכנסתו ירדה. בעייתו זו החריפה עם השנים בסוף שנות ה-50 כאשר הוא פצע בטעות את אחד ממטופליו בזמן טיפול. בעקבות כך, המשפחה נאלצה לעזוב לטיטוסוויל שבפלורידה בתקווה לפתוח דף חדש. למרות שנגמל שם מהאלכוהוליזם האב לא הצליח להחזיר את המשפחה למצבה הקודם מבחינה כלכלית. כתוצאה מכך נכנסה אן קריל, אימו של בראד לדיכאון עמוק. לפי כתבה שפורסמה בניו יורק טיימס ב-1987 סבל דייוויס בילדותו מהתעללות פיזית ומינית מצד שני ההורים.
לאחר הופעה במספר מחזות בתיאטראות שונים הוא קיבל תפקיד באופרת הסבון "כיצד ניתן לשרוד נישואים" ב-1974. ב-1976 קיבל תפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה movieSybil, שביים דניאל פיטרי. ובשנה לאחר מכן השתתף במיני סדרה שורשים שזכתה לתשבחות רבות.
חייו האישיים
בראד דייוויס היה נשוי למלהקת זוכת פרס אמי סוזאן דייוויס (לבית בלושטיין) ולזוג נולדה בת אחת.
בקולנוע
הפריצה הקולנועית המשמעותית של בראד דייוויס התרחשה ב-1978 בסרטו של אלן פארקר, אקספרס של חצות, בו גילם צעיר אמריקני בשם בילי הייז שנעצר בטורקיה על הברחת סמים. הופעתו בסרט זה זיכתה אותו בפרס גלובוס הזהב. עם זאת הקריירה הקולנועית של בראד לא התרוממה ושני הסרטים הבאים בהם השתתף זכו להצלחה מועטה.
ב-1983 לקח דייוויס סיכון מקצועי במונחי אותה תקופה כשקיבל תפקיד מפתח כמלח הומוסקסואל בסרט Querelle, סרטו האחרון של ריינר ורנר פאסבינדר. עמיתיו בתעשיית הקולנוע הזהירו אותו מפני השפעות שליליות על הקריירה שלו בשל השתתפות בסרטים מסוג זה, לאחר שהשתתף בעבר בשני סרטים נוספים הקשורים להומוסקסואליות. הסרט Querelle נחל כישלון מסחרי והתקבל בביקורות מעורבות אצל המבקרים.
דייוויס המשיך להופיע בסרטים הומוסקסואליים אך לא הצליח למצות את מלוא כישוריו כשחקן. ההומופוביה בממסד ההוליוודי באותה תקופה הייתה רק חלק מהבעיה, דייוויס סבל מהתנהגות לא יציבה ומשימוש בסמים ואלכוהול (הוא התחיל להשתמש בקוקאין בזמן צילומי הסרט אקספרס של חצות). ב-1981 הצטרף דייוויס לקבוצת אלכוהוליסטים אנונימיים והצליח להגמל. עם זאת בזמן שסבל מאלכוהוליזם היה מעורב במספר אירועים של הפרת חוק שחלקם אף הובילו למעצרו.[דרוש מקור]
ב-1985 קיבל ביקורות טובות על גילום דמותו של מאהב של אדם שנפטר מאיידס במחזה "הלב הבריא" מאת לארי קרמר אך על אף זאת הקריירה שלו לא הצליחה להתרומם.
ב-1987 שיחק בסרט "פלדה קרה". סרט הקולנוע האחרון בו כיכב היה הקומדיה "רוזלי הולכת לקניות" בשנת 1989.
מותו
ב-1985 דייוויס גילה כי הוא נושא בגופו את נגיף האיידס. מתוך חשש שימנעו מלהעסיקו נמנע מלספר על מחלתו – וסיפר על כך רק לאשתו ומספר מצומצם של חברים קרובים. הוא קיבל טיפול רפואי בביתו, ומאוחר יותר נזקק לאשפוז בבית חולים, אל בית החולים הגיע בשעת לילה מאוחרת והשתמש בשם נעוריו רוברט דייוויס במקום בשם המוכר. הטיפול הרפואי לא הצליח להביא לשיפור במצבו והוא החליט לבצע הליך של התאבדות בנוכחות אשתו וחבריו הקרובים על ידי לקיחת מנת יתר של סמים.