לבני תת-סדרה זו פרסות מעובות ודמויות אצבע במקום רקמה קשה ומחודדת. למרות שעל פי המיון המדעי, הם נכללים בסדרת מכפילי הפרסה, אין פרסתם נחשבת כפרסה כלל לפי המקרא, כמו גם בבחינה אנטומית, דבר שניתן לזהותו בקלות, וכדברי רד"צ הופמן בעניין הגמל:
[...] וי"ד מיכאליס העיר: "משה דרש שהחיה תהיה לה פרסה שסועה לשתים לא רק למעלה, אלא גם שהשסע יגיע בכל הרגל עד למטה ושהיא תדרוס על הקרקע ממש ברגל שסועה לגמרי עד למטה, בלי שיישאר עוד גוש מחובר מתחת לשסע. רגל הגמל סדוקה למעלה עד עצם הרגל, היינו לשתי פרסות. סדק זה נמשך, אמנם, גם למטה אבל לא לאורך כל הרגל אלא מלפניה בלבד, ואילו מאחוריה אין הרגל סדוקה, וחוץ מזה יש שם עוד גוש מחובר שהגמל דורס בו בשעת ההליכה". מכאן אומר הֵיסט: "רגלי הגמל סדורות במקצת ואין להן פרסות ממש". [...] לפי זה משמעות "ופרסה איננו מפריס" היא: אין לו פרסות מפני שהפרסה איננה פרסה ממש.
— פירוש רד"צ הופמן לספר ויקרא, עמ' רכז.
לבעלי הכרית 3 מדורים בקיבתם ולא 4 כמו אצל שאר מעלי הגירה, עם זאת הם כולם צמחוניים ולא אוכלי כל כמו דמויי החזיר שהם אכן מכפילי פרסה, אך אינם מעלים גירה כלל. ההבחנות הקשורות לבעל חיים שמפריס פרסה ומעלה גירה לפי המקרא והפרשנות מקורן בטעמים של כשרות על פי היהדות.
