בבית הראשון שש שורות, ובבית השני ארבע שורות. כל שורה מורכבת משלוש צלעיות, וסוף השורה חורז בחריזה רציפה לכל הבית.
השיר שקול במשקל הברתי-דקדוקי של 3 - 3 - 6 הברות - שתי הצלעיות הראשונות בכל שורה הן בנות שלוש הברות[1], והצלעית השלישית היא בת שש הברות.
תוכן הפיוט
המשפט הראשון בפיוט פותח במילה בֶּן אָדָם ומסיים בכינוי האל. בכך מעצים המשורר את הפער שבין האדם, ובין האל - אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.
במהלך הפיוט מתאר המשורר את המעשים שיש לעשות על מנת לזכות ברחמי האל: להיטהר, להתרחק מפשעים ולהתוודות על חטאים.
הפיוט, המושר בקטע ההתחלה של הסליחות, מקביל בין ההתעוררות הפיזית להתעוררות הרוחנית. המשורר קורא לאדם לקום ולהתעורר, לא רק מהשינה הפיזית, הממשית, אלא בעיקר מן התרדמה הרוחנית.
השיר מסתיים במשפט האופטימי, שעליו חוזר הקהל לאחר החזן: