ערך זה עוסק בעיירה בפרובינציית וויבודינה בסרביה. אם התכוונתם לעיר באוקראינה, ראו בילה צרקווה.

בֶּלָה צְרְקְוָוה
Бела Црква

סמל בלה צרקווה
רחוב בעיירה
מדינה	סרביה סרביה
פרובינציה	וויבודינה
מחוז	באנאט הדרומי
שטח	39.2 קמ"ר
גובה	78 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	9,080[1] (2011)
‑ במטרופולין	17,285 (2011)
‑ צפיפות	272 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	44°53′51″N 21°25′01″E / 44.89750°N 21.41694°E / 44.89750; 21.41694
אזור זמן	UTC +1
http://belacrkva.rs
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת סרביה מוגדלת)   בלגרד נובי סאד ניש קראגויבאץ סובוטיצה זרניאנין צ'אצ'אק נובי פאזאר קראלייבו קוסובו רומניה בולגריה מקדוניה הצפונית אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצג. קרואט. הונגריה הים האדריאטי בֶּלָה צְרְקְוָוה (למפת סרביה רגילה)   בלגרד נובי סאד ניש קראגויבאץ סובוטיצה זרניאנין צ'אצ'אק נובי פאזאר קראלייבו קוסובו רומניה בולגריה מקדוניה הצפונית אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצג. קרואט. הונגריה הים האדריאטי בֶּלָה צְרְקְוָוה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בֶּלָה צְרְקְוָוה (בסרבית בכתב קירילי: Бела Црква) היא עיירה ורשות מקומית השוכנת במזרח סרביה, סמוך לגבול רומניה בשטח מחוז באנאט הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

קיים תיעוד ליישוב במקום החל מאמצע המאה ה-14 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הונגריה. משמעות השם בלה צרקווה היא כנסייה לבנה. במהלך המאה ה-16 נכבש האזור על ידי האימפריה העות'מאנית וב-1716 עבר לחזקת ממלכת הבסבורג. בין 1787 ל-1788 כבשו שוב העות'מאנים את העיירה. בהמשך שבה לידי ההבסבורגים, נכללה בשטחי האימפריה האוסטרית ומאוחר יותר בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה בלה צרקווה לחזקת ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. יוגוסלביה חולקה לאזורי שליטה בין מדינות הציר ואזור בלה צרקווה נותר בחזקה גרמנית. לאחר המלחמה נכללה העיר בשטחי יוגוסלביה ולאחר התפרקות יוגוסלביה בשטחי סרביה.

קיים תעוד לנוכחות יהודים בעיירה החל משלהי המאה ה-18, אך קהילה ממוסדת נוסדה במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1898 הוקם בית הכנסת ובראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה 243 נפשות שהיוו 2.25 אחוזים מתושבי העיירה. ב-1910 התגוררו בבלה צרקווה 250 יהודים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה וכינון ממלכת יוגוסלביה חלה ירידה הדרגתית במספר בני הקהילה. ב-1929 נמנו בבלה צרקווה 129 יהודים וב-1940 מנתה הקהילה 51 נפשות. באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. אזור בלה צרקווה נותר בחזקת הגרמנים ובמהלך השואה נרצחו כל בני הקהילה.^[2] ב-1950 נהרס מבנה בית הכנסת.^[3]

מדיה וקבצים בנושא בלה צרקווה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בלה צרקווה
• רשימת נרצחים בשואה מהעיירה בלה צרקווה, במאגר המידע של יד ושם
• תקציר ההיסטוריה של בלה צרקווה, באתר belacrkva.org (באנגלית)