בלה טאוסיג (בהונגרית: Tauszig Béla) בודפשט, 3 באפריל1883[1] – בודפשט, 26 בפברואר1973)[2] היה אדריכליהודי-הונגרי, מתכנן ומעצב בנייני מגורים ובניני ציבור רבים בבודפשט במחצית הראשונה של המאה ה-20 כמו כן מתכנן רהיטים. הוא זכה במקומות 1–3 במספר תחרויות אדריכלות. עבודות ביו משמעותיות בסגנון אר דקו.
קורות חיים
בלה טאוסיג נולד במשפחה יהודית כבנם של וילמוש טאוסיג (1852–1937),[3] סוחר עצים ושל יוזפה אקשטיין. הוא היה בן שנה כשאיבד את אמו בגלל מחלת שחפת. הוא סיים את לימודיו ואת בחינות הבגרות בבית הספר התיכון הראשי הריאלי הממלכתי של רובע 5 (1893–1902) ולאחר מכן השיג תואר בהנדסה ובאדריכלות מאוניברסיטת יוזף בבודפשט (1908) (שמה היום אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה). מוריו הבולטים היו פרידייש שולק ואלאיוש האוסמן. הוא בילה שנה בחברת הבנייה של "בטון מזוין ליפטאק" ולאחר מכן במשרדם של רווס וקולאר. בין 1910 לבין 1914 ניהל משרד אדריכלות ביחד עם ז'יגמונד רוט (הו'). במלחמת העולם הראשונה השתתף כמהנדס בעבודות הבנייה הגדולות ביותר של הפיקוד הצבאי בדרגת סגן.[4] לאחר תום המלחמה עבד כמהנדס, ראש מחלקה, במועצת הרכבת הממלכתית של הונגריה וניהל את התכנון והבנייה של בנייני רכבות הונגריה עבור עובדי הרכבת. ב-1926 הוא פתח מחדש את משרדו המשותף עם ז'יגמונד רוט. יחסי העבודה ביניהם נמשכו עד 1945 ולאחר מכן עבד כאדריכל עצמאי עד להלאמה. בשנת 1959 הוזמן לשקם את בית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאן.[5] הוא היה חבר פעיל בחיים הציבוריים היהודיים, נבחר לחבר כבוד של הנהלת הקהילה היהודית של בודפשט.
טאוסיג ורוט עסקו גם בעיצוב רהיטים. בלה טאוסיג ערך מחקר משמעותי על תולדות העבר של חיי התרבות של בודפשט.
Nádor Jenő (1968-10-15). "Építész, régész a 85 éves Tauszig Béla". Új Élet. 23 (20). (אדריכל וארכאולוג. בלה טאוסיג בן 85. כתב העת של הקהילה היהודית של הונגריה: אוי אלט)
Gerle János – Kovács Attila – Makovecz Imre: A századforduló magyar építészete. Szépirodalmi Könyvkiadó, Budapest, 1990, ISBN963-15-4278-5 (האדריכלות ההונגרית בתחילת המאה ה-20)
ספרות
A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930. (הלקסיקון החברתי ההונגרי)