המבנה הוקם במאה ה-19, בלב פרדסים. הוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה שכן מתקן שאיבה שבאמצעותו שאבו מים מנחל הירקון להשקיית הפרדס הסמוך. כרבים מבתי הפרדס ההיסטוריים, גם בית זה נבנה בשלבים. ראשיתו במבנה בן קומה אחת, שבו שכן מכון שאיבה ששאב מים מנחל הירקון להשקיית הפרדס הסמוך. בחדר קטן, מצפון לחדר המשאבות, התגורר כנראה הביארג'י ("איש הבאר") שטיפל בפרדס. סקר שנערך במבנה גילה שתחילה שאבו מים במנוע קטן ואחר-כך החליפו אותו במנוע חזק יותר, ולשם חיזוק ועיגון המנוע נוספו ברצפה יציקות בטון. בשלב כלשהו הוסיפו בעלי הפרדס קומה שנייה. ייתכן שהקומה השנייה שימשה כבית קיט ונופש לבעלי הפרדס.
מצב המבנה כיום
המבנה נמצא בשטח המועצה האזורית דרום השרון, בסמוך למושב נווה ירק. במשך שנים הוא נמצא במצב כללי של הזנחה, נטוש וסדוק ושימש כמקום עשיית צרכים למטיילים בקטע זה של נחל הירקון. בסמוך למבנה הוצב שלט רשמי מטעם המועצה האזורית דרום השרון רשות נחל הירקון וגופים נוספים המתאר את עברו וייעודו של המבנה.
מקור השם "בית לאה" הוא בכתובת שרוססה על קיר הבית בשנת 1995 לערך[1].
לקריאה נוספת
אבי ששון ורפי רייש "בית לאה": בית באר היסטורי על גדות נחל הירקון, בשטח מושב נוה ירק: תיק מחקר ותיעוד, אשקלון: המכון לחקר מישור החוף, תשס"ו, 2006.
