החברה הישראלית[3] של בעלי המלאכה בגאלאץ שכרו מקום ב-1876, כדי שישמש אותם כבית כנסת. הם שאפו למקום בבעלותם וב-1889, כשהיו בידיהם די כספים, ועד בן שבעה חברים, רכש קרקע ברחוב רוסטי ושילם עבור הקרקע 8,100 לאי. ב-22 בספטמבר 1890 הוכנה התוכנית לבניית ההיכל וב-22 בפברואר 1892 נבחר ועד הבנייה המורכב מחיים קורנברג, מ. שפירא וסימון קוהן. ב-3 במאי (ל"ג בעמר באותה שנה) נורתה אבן הפינה של ההיכל וב-9 במאי התחילה עבודת הבנייה[4]. באותו יום נערכה ישיבה בה הוחלט על קניית מגרש שכן ב-1,140 לאי, כדי לאפשר את הגדלת החצר. ב-25 באוגוסט 1893 הורכבו המושבים בהיכל ובנובמבר הורכב ארון הקודש.
ב-31 ביולי 1895 נשכרו החזן והמקהלה וב-11 באוגוסט 1896, בנוכחות קהל גדול, נחנך בית הכנסת. חלק מהעבודות לבניית בית הכנסת בוצעו על ידי המתפללים ללא תמורה[5].
הבנייה מחדש
השנים עברו, מספר המתפללים גדל והמקום נזקק לשיפוצים מקיפים, אך לקח זמן עד שנמצאה העת המתאימה לכך. ב-1925 התחילו, ז'אן שטוירמן, שעמד בראש ועדת הבניין מחדש וז'אן קאופמן, שעמד בראש החברה, להוביל את פרויקט התחדשות ההיכל. ב-19 ביוני 1927 הונחה אבן הפינה של הבנייה המחודשת. היות שהמשאבים לא הספיקו, פנו למתפללים וביקשו תרומות והלוואות והם נענו בסכום של 520,695 לאי (230,578 לאי תרומות והיתר הלוואות).
הבנייה כולה עלתה 2,420,927 לאי והסתיימה באוגוסט 1929. ההיכל היה בעל קיבולת של 250 מקומות.
מלחמת העולם השנייה והמשטר הקומוניסטי, שבא לאחריה, הכבידו מאוד על יהודי גאלאץ ורבים מהם, כולל מתפללי היכל בעלי המלאכה, עזבו את העיר, מרביתם עלו לישראל. שוב פשטה העזובה בבית הכנסת ומצבו התדרדר. גיוס תרומות מחוץ לארץ נועד לשיפוץ נוסף ובית הכנסת היהודי, שעמד ברעידות האדמה ובהפצצות במלחמה ושרד, נפתח מחדש במאי 2014 לאחר חמש שנות שיפוצים. באתר זה אפשר לראות תמונות של פנים היכל בעלי המלאכה לאחר השיפוץ.
