בית הסוהר אשמורת (בעבר "כלא בית ליד") הוא מתקן כליאה לשעבר של שירות בתי הסוהר, ממוקם ליד צומת בית ליד שבכביש 4.
היסטוריה
המבנה הישן של בית הסוהר נבנה במקור בשנות ה-30 של המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי, כתחנת משטרה על צומת הדרכים כביש 57 (טול-כרם נתניה) וכביש 4 (כביש חיפה תל אביב הישן) בשם "משטרת בית ליד"[1][2].
בינואר 1948 בעקבות העברת משטרת תל מונד לידי היהודים, היו שמועות שבכוונת הבריטים להעביר גם את התחנה בבית ליד לידי היהודים[3], אולם בהמשך פורסם שהתחנה לא תפונה על ידי הבריטים לפני סוף מרץ[4].
ב-15 באפריל 1948 הוצאו השוטרים הבריטים והערבים מהתחנה ומפתחות התחנה הועברה לידי יעקב זלוטניק שהניף על התחנה את הדגל העברי[5]. אולם לאחר קבלת פקודה ממפקד המשטרה בטול כרם הדגל הורד[6]. בפברואר 1949 הוקמה במבנה תחנה של מגן דוד אדום[7]. בשנת 1950, נפתחה במקום תחנת משטרת ישראל של מעברת שבות עם[8].
בשנת 1960 הוסב המבנה לבית סוהר ששימש את בית הסוהר נווה תרצה[9][10]. בשנת 1968 פונו ממנו הנשים והוא שימש ככלא לכליאת מחבלים[11]. בית הסוהר המשיך לשמש לכליאת אסירים ביטחוניים[12] אל תוך שנות ה-80[13], כשבמקביל הוכנסו אליו גם אסירים פליליים[14][15].
בינואר 1972 נהרג מנהל הכלא, ד. זמיר, בתאונת דרכים[16]. ביוני 1989 נעצר מפקד הכלא בחשד שקיבל שוחד מאסירים, בהם שבתאי קלמנוביץ[17][18].
בערוב ימיו בית הסוהר שימש להחזקת כ-400 אסירים בעיקר אסירים טעוני הגנה, אסירי הפרדה ארצית ונגמלים מסמים. בין האסירים המפורסמים שישבו בו נמצאים הלבנונים מוסטפא דיראני ועבד אל-כרים עובייד, השייח' אחמד יאסין ושבתאי קלמנוביץ[18].
בית הסוהר נקרא "כלא בית ליד" בשל מיקומו על צומת בית ליד (השרון), וכן מוכר גם בשם "כלא כפר יונה", בשל קרבתו לכפר יונה[19].בשנת 1986 הוחלף שם בית הסוהר ל"בית הסוהר אשמורת"[20].
בשנת 2009 נסגר כלא אשמורת. במקומו נבנה בית הסוהר רימונים אשר מטרתו אכלוס של יותר מ-1000 אסירים במבנה חדיש ומשוכלל בן 6 קומות אשר ממוקם במתחם בתי הסוהר: השרון, הדרים ואופק.
מבנה בית הסוהר אשמורת משמש כיום את שירות בתי הסוהר כמתקן אימונים והדרכות.
הערות שוליים
- ^ לא עוד ינותק עמק חפר מן היישוב בימות הגשמים, דואר היום, 3 בדצמבר 1935
- ^ לסלילת הכביש עמק חפר—חדרה, דבר, 4 באוגוסט 1936
- ^ משטרת תל־מונד מתפנית היום, הַבֹּקֶר, 7 בינואר 1948
- ^ הציעו לכפר־יונה לרכוש מחנה צבאי, המשקיף, 15 בינואר 1948
- ^ משטרת בית ליד בידי יהודים, הַבֹּקֶר, 16 באפריל 1948
- ^ הורד הדגל העברי ממשטרת בית ליד, המשקיף, 18 באפריל 1948
- ^ נתניה תחנה לעזרה ראשונה בהצטלבות דרכים, דבר, 27 בפברואר 1949
תחנת מד"א במשטרת בית ליד, הצופה, 1 במרץ 1949
- ^ תחנת משטרה נפתחה בבית ליד, מעריב, 14 במאי 1950
בניגוד לנכתב נראה שהתחנה פעלה גם קודם לכן, ראו למשל: פורע נאצי נלכד במחנה עולים, מעריב, 23 בדצמבר 1949
- ^ משטרת בית ליד בית סוהר לנשים, דבר, 25 בנובמבר 1959
בית־כלא לנשים ישוכן בבניין משטרת כפר־יונה, הצופה, 24 ביוני 1960
- ^ אלכס ינאי, בנוה תרצה ישקמו נפש האסירות, מעריב, 23 ביוני 1960
- ^ חיים פיקרש, אנשי "פתח" הגדילו במידה ניכרת את אוכלוסיית בתי הכלא בארץ, הצופה, 14 ביולי 1968
שני בתי כלא מיוחדים הוקמו לחבלני פתח, מעריב, 18 ביוני 1969
- ^ מחבלים שתקפו אסירים בכלא — למאסר נוסף, מעריב, 21 במרץ 1972
- ^ גדעון מרון, ההוראה לרצח אסיר הוסתרה בספר, מעריב, 9 בינואר 1987
- ^ יוסף ולטר, משורת נתגלתה בחיפוש אצל שלמה חליאווה, מעריב, 5 בינואר 1977
- ^ תלמה פרויד, שערי כלא יונה נסגרו לפני כהנא, מעריב, 4 באוקטובר 1985
- ^ מנהל בית־סוהר בית־ליד נהרג בתאונה, דבר, 9 בינואר 1972
- ^ שוחרר בערבות מפקד הכלא החשוד שנתן הטבות חורגות, מעריב, 8 באוגוסט 1989
- ^ 1 2 גדעון מרון, שבתאי קלמנוביץ חשוד במתן שוחד למפקד כלא אשמורת, מעריב, 7 ביוני 1989
- ^ יעקב אלפרון זוכה מאשמת סחיטה מיפת נגר, דבר, 12 באפריל 1978
- ^ קצין בכיר שני, מעריב, 16 בדצמבר 1986
