PROFILPELAJAR.COM

בית המשפט העליון של ברית המועצות
Верховный Суд СССР
	אין תמונה חופשית
מאפיינים
שטח שיפוט	ברית המועצות
היסטוריה
תקופת הפעילות	23 בנובמבר 1923 – 2 בינואר 1992 (68 שנים)
רשות קודמת	בית המשפט העליון הפלילי
רשות יורשת	בית המשפט העליון של רוסיה
גאוגרפיה
כתובת	רחוב פוברסקאיה 15, מוסקבה

בית המשפט העליון של ברית המועצות (Верховный Суд СССР) הוא הגוף השיפוטי הגבוה ביותר של ברית המועצות, שהיה קיים מ-23 בנובמבר 1923 עד ל-2 בינואר 1992. לאחר קריסת ברית המועצות, בוטל בית המשפט העליון של ברית המועצות, יחד עם גופים גדולים יותר של ברית המועצות, הארכיונים שלו הועברו לארכיון המדינה של הפדרציה הרוסית^[1] והבניין שבו שכן, ברחוב פוברסקאיה 15 במוסקבה, אוכלס על ידי מחליפו, בית המשפט העליון של הפדרציה הרוסית.

היסטוריה

שאלת הצורך ביצירת גוף שיפוטי עליון אחד לכל ברית המועצות כולה הועלתה מיד לאחר הקמת ברית המועצות בדצמבר 1922, שכן סעיף 12 לחוק אודות הקמת ברית המועצות קבע את הקמת בית המשפט העליון של ברית המועצות "עם תפקידים של שליטה שיפוטית עליונה" תחת הוועד המנהל המרכזי של ברית המועצות.

ב-23 בנובמבר 1923 אימצה נשיאות הוועד המרכזי של ברית המועצות את התקנה הראשונה על בית המשפט העליון של ברית המועצות, שקבעה את המעמד, הסמכות והנוהל לפעילותו של בית משפט זה. חוקת ברית המועצות משנת 1924 בפרק 7 ("אודות בית המשפט העליון של ברית המועצות"; בשנת 1935 שונה שם פרק זה ל"אודות בית המשפט העליון והפרקליטות של ברית המועצות"^[2]) הבטיחה את מעמדו ותפקידו של בית המשפט העליון במערכת הגופים הממשלתיים של ברית המועצות.

סמכות

החוקה של ברית המועצות הקצתה את הסוגיות הבאות לסמכותו של בית המשפט העליון של ברית המועצות:

מתן הדרכה לבתי המשפט העליונים ברפובליקות הסובייטיות בנושאי דיני האיחוד;
שיקול ופנייה לוועד המנהל המרכזי של ברית המועצות על הצעת התובע של בית המשפט העליון בנוגע להחלטות וגזר דין של בתי המשפט העליונים ברפובליקות, מסיבות של סתירה בין אלה לחוק הסובייטי, או מכיוון שהן משפיעות על האינטרסים של רפובליקות אחרות;
מתן חוות דעת לבקשת הוועד המנהל המרכזי על חוקיותן של החלטות מסוימות של הרפובליקות מבחינת החוקה;
הסדרת התדיינות משפטית בין הרפובליקות;
עיון בתיקים בהם מעורבים פקידים בכירים.

מאוחר יותר, ב-14 ביולי 1924, אימץ הוועד המנהל המרכזי של ברית המועצות את הצו, שכותרתו "צו בית המשפט העליון של ברית המועצות", אשר פירט את הסמכויות והנהלים של בית המשפט העליון של ברית המועצות.

מבנה 1923–1938

בתחילה (על פי חוקת 1923, החוקה והצו משנת 1924) בית המשפט העליון של ברית המועצות פעל בהרכב הכולל את:

מושב מליאה;
בתי משפט אזרחיים ופליליים;
הקולגיה הצבאית והקולגיום הצבאי לתחבורה.

לבית המשפט העליון הייתה גם הזכות ליצור נוכחות שיפוטית מיוחדת (התכנסות) לשיקול תיקים פליליים ואזרחיים בעלי חשיבות יוצאת דופן, המשפיעים על הרפובליקות של האיחוד או ברית המועצות, ומקרים של סמכות שיפוט אישית של חברי הוועד המנהל המרכזי של ברית המועצות, מועצת הסובנארקום של ברית המועצות, יו"ר וחברי בית המשפט העליון של ברית המועצות, התובע ברית המועצות, סגנו ועוזריו הבכירים.

יושב ראש בית המשפט העליון וחבריו מונו על ידי נשיאות הוועד המנהל וניתן היה לסלקם מתפקידם. מליאת בית המשפט העליון הורכבה גם מארבעה יושבי ראש בתי המשפט העליונים ברפובליקות האיחוד ויו"ר המינהל הפוליטי הממלכתי המאוחד תחת ממשלת ברית המועצות. כמו כן, התובע הכללי של ברית המועצות או סגנו השתתפו בהכרח במליאה.

בשנת 1926 בוטלו בתי הדין הצבאיים לענייני תעבורה והקולגיום הצבאי לתחבורה של בית המשפט העליון של ברית המועצות, ובית המשפט העליון הוכרז על ידי בית המשפט בתיקים שנבחנו על ידי בתי הדין הצבאיים.^[3]

ב-24 ביולי 1929 אימצו הוועד המרכזי וממשלת ברית המועצות את התקנה החדשה על בית המשפט העליון של ברית המועצות ומשרד התובע של בית המשפט העליון של ברית המועצות, אשר בפרט קיבלו את זכות היוזמה החקיקתית ואת החובה להבהיר את כל החוקים בברית המועצות על פי הצעת ועדת הוועד המרכזי הפועל של ברית המועצות.

בשנת 1931 התגבש הקולגיום של בית המשפט העליון בברית המועצות לענייני תחבורה והוכרז ההרכב החדש של מושבי המליאה של בית המשפט - יו"ר בית המשפט העליון של ברית המועצות, סגנו, יו"ר מושבי המליאה של בתי המשפט העליונים של הרפובליקות, יו"ר הקולגיום של בית המשפט העליון של ברית המועצות וארבעה חברי ועדת הנשיאות של הוועד המרכזי, בהם גם נציג אחד של המשטרה החשאית הסובייטית.^[4]

בשנת 1935 נערכו תיקונים לחוקה של ברית המועצות,^[2] שהשפיעו על הסעיפים הנוגעים לבית המשפט העליון של ברית המועצות. בפרט הובהר מבנה בית המשפט. על פי הסעיף החדש, בית המשפט העליון של ברית המועצות פעל בהרכב שכלל את:

מושב מליאה;
נשיאות;
מועצת הביקורת השיפוטית;
בתי משפט אזרחיים ופליליים;
הקולגיה הצבאית;
הקולגיום לתחבורה;
הקולגיום לתחבורה ימית;
קולגיות מיוחדות (שהופיעו לאחר פיזור או.ג.פ.או.).

בנוסף, בית המשפט העליון קיבל את הזכות לבטל ישירות את צווי השיפוט של הערכאות העליונות ברפובליקות, אם הן נוגדות את החקיקה הסובייטית (על פי הנורמות שהיו קיימות בעבר, בית המשפט העליון יכול היה לערער רק על מעשים כאלו לוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית).

חוקת 1936 קבעה את בית המשפט העליון של ברית המועצות בתור הגוף השיפוטי הגבוה ביותר. על פי החוקה, בית המשפט העליון של ברית המועצות הופקד על הפיקוח על הפעילות השיפוטית של הגופים השיפוטיים השונים של ברית המועצות, כמו גם על הגופים השיפוטיים של רפובליקות ברית המועצות, בגבולות שנקבעו על ידי החוק. בית המשפט העליון נבחר על ידי המועצה העליונה של ברית המועצות לתקופה של חמש שנים ויושבי הראש של בתי המשפט העליונים של הרפובליקות היו בעלי תפקידים רשמיים בבית המשפט (סעיף 105 לחוקה).

מבנה 1938–1957

ב-16 באוגוסט 1938, על בסיס חוקת ברית המועצות, אומץ חוק "אודות מערכת המשפט של ברית המועצות והרפובליקות האוטונומיות", שהכניס שינויים במבנה בית המשפט העליון של ברית המועצות (נוצר קולגיום הרכבות ובוטלו קולגיות התחבורה והקולגיות המיוחדות).^[5]

מבנה בית המשפט העליון של ברית המועצות בשנת 1939

מליאה
הנשיאות
הקולגיה הצבאית
קולגיום הרכבות
הקולגיה לתחבורה ימית
מועצה שיפוטית פלילית
המועצה השיפוטית האזרחית

במהלך שנות מלחמת העולם השנייה, חלו שינויים מסוימים במבנה בית המשפט העליון. אז נוצרו קולגיום הרכבת הצבאית (בשל הכנסת חוק בנושא תובלה בעת מלחמה), שהעבירו סמכויות ותפקידי פיקוח לבתי הדין הצבאיים.^[5]^[6] כמו כן, בשנת 1944 הוקמה הקולגיה השיפוטית לבתי המשפט למחנות כמעמד של חיסול ופיקוח בתיקים שנחשבו על ידי בתי המשפט למחנות שהוקמו באותה תקופה (בתי משפט מיוחדים שהופעלו במסגרת מערכת גולאג והייתה נפרדת מבית המשפט העליון).^[7]