בירה במצרים היא בעלת נוכחות ארוכת שנים המתוארכת כבר מתקופת מצרים הפרהיסטורית. במצרים העתיקהיין הועדף על ידי המעמד הגבוה, בעוד שהבירה הייתה משקה של מעמד הפועלים וחלק מרכזי בתזונה שלהם. למרות הגבלות דתיות על אלכוהול לאחר הכיבוש המוסלמי של מצרים, צריכת הבירה לא פסקה, והיא עדיין נותרה המשקה האלכוהולי הפופולרי ביותר במדינה, המהווה 54 אחוזים מכלל צריכת האלכוהול.
במאה הראשונה לפני הספירה הצביעו היסטוריונים יוונים בכתביהם על קיומה ועל איכויותיה של הבירה המצרית[2]. את המצאת הבירה ייחסו היוונים לאל דיוניסוס, בעוד המצרים ייחסו את המצאת והפצת הבירה לאל אוסיריס[3]. פפירוסים במצרים העתיקה מונים שבעה-עשר סוגים שונים של בירה[4].
אחד הממצאים שמאיר את הידוע במחקר על ייצור הבירה בעת העתיקה הוא ציור קיר בקברו של Ty מפקח חשוב בבנייתן של הפירמידות בעיר ממפיס, שמראה את השלבים בבישול בירה ובאפיית לחם[5].
תעשיית הבירה המודרנית
תעשיית הבירה המודרנית במצרים נוסדה על ידי אנשי עסקים בלגים בשנת 1897, עם הקמת מבשלת קראון (Crown Brewery) באלכסנדריה ולאחר מכן מבשלת הפירמידה (the Pyramid Brewery) בגיזה. שתי המבשלות ייצרו ומכרו בירה בשם דומה, סטלה, כל אחת על בסיס מתכונים שונים לחלוטין[6]. בשנת 1937 הפכה היינקן למחזיקת מניות גדולה בשתי המבשלות. מבשלת הפירמידה שינתה את שמה לשם הערבי מבשלת אל אהרם[7]. בשנת 1963 אוחדו החברות תחת השם "חברת מבשלות אל אהרם" (Al Ahram Beverages Company), לאחר שהולאמו על ידי ממשלתו הסוציאליסטית של נשיא מצריםגמאל עבד אל נאצר. המותג סטלה אוחד בבעלות ממשלתית והמשיך להיות בייצור המוני.
בשנת 1997 מכרה הממשלה את החברה לאיש העסקים המצרי אחמד זיאת. יחד עם יועצים של חברת קרלסברג שיפרה החברה את תהליכי הייצור של הבירה והחלה לייצר באופן מקומי את הבירות של המותגים קרלסברג וגינס. במקביל החלה החברה לייצר משקאות בירה לא אלכוהוליים, שזכו להצלחה רבה במדינות מוסלמיות במפרץ הפרסי ובאפריקה[8]. היינקן רכשה שוב את המבשלה בשנת 2002. סטלה נותרה הבירה הפופולרית ביותר במצרים, עם 47.5 מיליון ליטר שנמכרו בשנת 2016 (שווה ערך לשליש מצריכת הבירה הכוללת של מצרים)[9], ואל אהרם המשווקת את "סטלה" וכן את "ביראל" (Birell) הלא-אלכוהולית (הבירה השנייה ברמת הפופולרית במצרים), שולטת ב-89% משוק הבירה של מצרים.
מבשלות אל אהרם נמצאות בעיר אל-עובור, הסמוכה לקהיר. במקום מיוצרת הבירה המקומית לצד מותגים בינלאומיים כגון היינקן ודספרדוס (אנ'). בשנת 2005 הקימה חברת המשקאות המצרית הבינלאומית (Egybev) בעיר לוקסור מבשלת בירה, הנחשבת לשנייה בגודלה במדינה.
האיסור הדתי המוסלמי על שתיית אלכוהול הביא לפופולריות גדולה של בירות לא אלכוהוליות, דוגמת "ביראל" ו"פיירוז". גם בירות אלכוהוליות בטעמים הפכו לטרנדיות מאז ההשקה של דספרדוס בטעם טקילה בשנת 2016. אל אהרם ייצרה בירות בטעם פירות תחת המותג "מייסטר מקס" ומאז חברות אחרות הלכו בעקבותיהם. בירות בטעמים אלו פופולריות במיוחד בקרב הדור הצעיר במדינה.
לקריאה נוספת
Omar D. Foda, Egypt's Beer: Stella, Identity, and the Modern State, University of Texas Press, 2019