ביצנית עדינה (שם מדעי: Tringa stagnatilis) היא מין של חופמאי ממשפחת החרטומניים. זוהי ביצנית קטנה יחסית, המקננת בערבות דשא פתוחות וטייגהממזרחאירופה ועד למזרח הרחוק הרוסי.
בישראל היא חולפת וחורפת מצויה במספרים קטנים, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה.[2]
ביצנית עדינה מתמתחת
אטימולוגיה
שם הסוג Tringa הוא השם הלטיני שניתן לביצנית שחורת-כנף על ידי אוליסה אלדרובנדי בשנת 1599, על בסיס trungas מיוונית עתיקה, שמקורה בחופמאי בגודל קיכלי בעל על-שת לבן המנענע את זנבו, שהוזכר על ידי אריסטו. שם המין הספציפי stagnatilis הוא מלטינית stagnum, "ביצה".[3]
תיאור
הביצנית העדינה מזכירה ביצנית ירוקת-רגל, בעלת מקור עדין ארוך ורגליים צהבהבות וארוכות מאוד. כמו הירוקת-רגל, היא חומה אפרפרה בלבוש קיץ, וחיוורת יותר בחורף. בגבה יש טריז לבן הנראה במעוף. עם זאת, היא קרובה יותר לביצנית אדומת-רגל ולביצנית מנומרת. אורכה כ-22–26 ס"מ, מוטת כנפיה היא כ-55–59 ס"מ, ומשקלה בין 45 ל-120 גרם.
התנהגות
הביצנית העדינה נוהגת לעקוב אחר חופמאים אחרים בסביבתה ולזהות מתי אלה מצאו אזור עשיר במזון. קולות, שפת גוף וקצב אכילה מוגבר - מושכים מיד את הביצנית העדינה, וכך גם היא נהנית משפע חרקים, סרטנים זעירים, רכיכות ומטעמים נוספים.[2]
תפוצה
הביצנית העדינה מקננת באזור הפלארקטי. זהו מין נודד, רוב הפרטים חורפים באפריקה ובהודו, וחלקם נודדים לדרום מזרח אסיהואוסטרליה. היא מעדיפה בחורף שטחי מים מתוקים כמו ביצות ואגמים ולרוב נצפית בבודדים או בקבוצות קטנות.
ביצניות עדינות הן מזדמנות נדירות בצפון אמריקה, כשרוב התצפיות באלסקה ובקליפורניה. הביצנית העדינה הראשונה שתועדה בקנדה נמצאה ב-30 באפריל 2022 בת'דפורד, מחוז למטון, אונטריו על ידי ג'יימס הולדסוורת', ומשכה אליה למעלה מאלף צפרים מאונטריו וממישיגן, כמו גם צפרים מטקסס ומדינת וושינגטון.[4]
גודל האוכלוסייה העולמית של הביצנית העדינה מוערך (נכון לספירה מ-2015) בכ-260,000–1,200,000 פרטים בוגרים, מתוכם 24,100–60,600 באירופה.[5]
למין תחום תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה. על-אף שהאוכלוסייה נמצאת במגמת ירידה מסוימת, היא לא חדה מספיק, ובשל כך מוגדרת הביצנית העדינה במצב שימור של ללא חשש ברשימה האדומה של ה-IUCN.[5]
