בוקר טוב, וייטנאם

בוקר טוב, וייטנאם
Good Morning, Vietnam
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בארי לוינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לארי ברנזר
מארק ג'ונסון
תסריט מיץ' מרקוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה סטו לינדר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רובין ויליאמס
פורסט ויטאקר
מוזיקה אלכס נורת' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי טאצ'סטון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Touchstone Pictures
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 23 בדצמבר 1987
ישראלישראל 9 בספטמבר 1988
משך הקרנה 121 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט מלחמה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $13,000,000
הכנסות $123,922,370
הכנסות באתר מוג'ו goodmorningvietnam
פרסים פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר לסרט מוזיקלי או קומי (רובין ויליאמס) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוקר טוב, וייטנאםאנגלית: Good Morning, Vietnam) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1987 מסוגת הדרמה הקומית. הסרט, בכיכובו של רובין ויליאמס, מתאר את מלחמת וייטנאם מנקודת מבט סוריאליסטית של שדרן רדיו קומי הנשלח לבדר את החיילים האמריקאים בעת ימי המלחמה. הסרט זיכה את ויליאמס בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

עלילה

אדריאן קרונאוור (רובין ויליאמס) הוא שדרן רדיו צבאי המשרת באי כרתים. קרונאוור הוא גבר בעל חוש הומור מפותח, ולוקח דברים בקלות. גנרל טיילור המוצב בווייטנאם שומע את שידורו המוצלח ומעביר אותו לגזרתו ברדיו סייגון שבווייטנאם, שם הוא משדר שתי תוכניות יומיות, בשש בבוקר ובארבע אחר הצהריים. את תוכניות הבוקר שלו הוא פותח בקריאה "בוקר טוב וייטנאם", אמירה שהפכה להיות מזוהה איתו. תוכניתו הפראית הכוללת מוזיקת רוק, ושלל חיקויים, הופכת לפופולרית ביותר בקרב החיילים, ובד בבד מעוררת את זעמם של מפקדי הרדיו השמרנים שלא אוהבים את סגנונו החדש. קרונאוור מקבל כל יום את החדשות על מה שקורה במלחמה, אבל יכול לשדר רק את הכתבות הלא חשובות. כל המידע האמיתי נאסר לשידור על ידי הצנזורה. אחרי תקופה הוא מתקשה לקבל את הצנזורה הזאת.

במקביל קרונאוור מתחזה להיות מורה לאנגלית, על מנת לחזר אחרי טרין, אשה צעירה מקומית. בשיעורי האנגלית שלו, הוא מלמד את הלומדים אנגלית מדוברת, סלנג ומחוות אמריקאיות. הוא זוכה באהבתם של תלמידיו. אחיה של הנערה הווייטנאמית, טואן, משוחח עם קרונאוור ומבהיר לו שהיא מחוץ לתחום. קרונאוור לא מוותר בקלות, וטבעו הקליל והפתוח קונה את ליבו של הצעיר.

קרונאוור עובר משבר אחרי שהוא עד לפיצוץ שאירע ב"בר של ג'ימי", בו מבלים חיילים אמריקאים בסייגון. הוא מחליט לשדר את הידיעה למרות שלא עברה את הצנזורה. הוא מושעה מן התחנה, ומפקדו סגן סטיבן הוק מחליפו בשידור. הוק מחשיב את עצמו כבדרן אמיתי, אך מעטים חושבים שהוא מצחיק באמת. הוק מנסה להצחיק את הקהל, אך תוכניתו הופכת להיות שנואה במיוחד. החיילים והמאזינים שולחים אלפי פניות לתחנת הרדיו ומנסים לשכנע את המפקדים להחזיר את קרונאוור. קרונאוור עצמו לא בטוח אם ברצונו לחזור. אדוארד גרליק (פורסט ויטאקר), חברו, יוזם מפגש עם חיילים שיוצאים למלחמה וקרונאוור מבין את החשיבות של התוכניות שלו בחיים שלהם. המפגש מחזיר לו את החשק לשדר. לבסוף המפקדים נכנעים ללחץ הקהל ומחזירים אותו.

קרונאוור וגרליק יוצאים עם הרכב ונקלעים לאזור בשליטה של הוויטקונג, שם הם פוגשים את טואן שעוזר להם לחזור לסייגון בשלום. אז מתגלה לו שטואן הוא האויב והשניים מתעמתים. למפקדים אין ברירה אלא לפטר את קרונאוור על שיתוף פעולה עם האויב.

קישורים חיצוניים



הקודם:
1988: רובין ויליאמס - A Night at the Met
פרס גראמי לאלבום הקומדיה הטוב ביותר
1989: רובין ויליאמס - בוקר טוב, וייטנאם
הבא:
1990: פיטר סיקל - P.D.Q. Bach: 1712 Overture and Other Musical Assaults