|
אשר אריאן
אשר אריאן (4 באוגוסט 1938 – 7 ביולי 2010) היה מרצה וחוקר ישראלי בעל שם עולמי בתחום מדע המדינה.
חייו ופועלו
אריאן נולד בקליבלנד, אוהיו שבארצות הברית. הוא סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב (Case Western Reserve University), ומיד אחר כך המשיך ללימודי תואר שני ולדוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת המדינה של מישיגן. אריאן עלה לישראל ב-1966, הקים את החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ומונה לראש החוג הראשון, תפקיד בו כיהן עד 1973. בשנת 1969 הועלה לדרגת מרצה בכיר.[1] בינואר 1972 היה מחותמי מברק של פרופסורים לראש הממשלה, גולדה מאיר, בו נטען שהממשלה לא עשתה מספיק להשגת הסכם שלום עם מצרים.[2] בשנת 1973 היה חתן פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה של עיריית תל אביב על ספרו "העם הבוחר". לאחר מכן מונה אריאן לראש מרכז גולדה מאיר לחקר עבודה וחברה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1977 נבחר לדיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן הופקד על הקתדרה למדע המדינה על שם רומולו בטנקורט.
ב-1979 היה אריאן חבר בקבוצה אשר כתבה את החוקה שכוננה את האגודה הישראלית למדע המדינה, ונבחר לעמוד בראש האגודה. במסגרת תפקיד זה ייסד את הכנס השנתי של האגודה, והשקיע בהרחבת החברות בה ובפיתוח הפעילות הנעשית במסגרתה. ב-1983 חזר לעמוד בשנית בראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, למשך שנתיים נוספות.
לאורך השנים ייצג אריאן את ישראל בעולם המחקר הבינלאומי. בשנות השמונים מונה לחבר הוועד הפועל של האגודה הבינלאומית למדע המדינה ונבחר לכהן כסגן יושב ראש בכנסי האגודה בשנים 1985–1988. בשנים 1994–2002 היה העורך של סדרת הספרים היוקרתית של האגודה Advances in Political Science בהוצאת Macmillan.
משנת 1986 היה אריאן פרופסור בכיר מן המניין בחוג למדע המדינה באוניברסיטת העיר ניו יורק (City University of New-York), שם גם עמד בראש מרכז רוברט וגנר למדיניות ציבורית אורבנית ובראש התוכנית ללימודי דוקטורט. בראשית שנות התשעים עבר אריאן לאוניברסיטת חיפה, שם כיהן כפרופסור מן המניין.
במהלך שנות המחקר במדע המדינה פרסם אריאן עשרות ספרים ומאמרים בענייני ממשל ומשטר, בחירות, דעת קהל והתנהגות פוליטית בישראל מנקודת מבט השוואתית בינלאומית. שניים מהמפעלים המרכזיים שהוא הוביל הם סדרת הסקרים והספרים של הבחירות בישראל, פרויקט רב-שנתי הוותיק ביותר בחקר מדע המדינה בישראל, אותו ייסד ב-1996 במכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרויקט מדיניות הביטחון הלאומי ודעת הקהל של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב.
באמצע שנות התשעים מונה אריאן לעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם ריכז את מרבית פעילותו בשנותיו האחרונות. במסגרת עבודתו במכון יזם את שילובו של המכון למחקר חברתי שימושי על שם גוטמן בתוך המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמד בראש התוכנית 'רפורמות פוליטיות'. ב-2006 זכה מרכז גוטמן בפרס הסובלנות מטעם הוועדה הציבורית של פרס הסובלנות. כמו כן כונן אריאן את פרויקט מדד הדמוקרטיה הישראלית, המציג הערכה שנתית של מצב הדמוקרטיה בישראל מנקודת מבט השוואתית, היסטורית ובינלאומית.
אריאן היה נשוי ואב לשלושה ילדים.
אשר אריאן נפטר ב-7 ביולי 2010 לאחר שחלה בסרטן הגרון.[3]
פרסומים נבחרים
- אשר אריאן, תמר הרמן, יובל לבל, הילה צבן, אנה קנפלמן ומיכאל פיליפוב, מדד הדמוקרטיה 2010(הקישור אינו פעיל), המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, תמר הרמן, הבחירות בישראל 2009(הקישור אינו פעיל), המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2011.
- אשר אריאן, תמר הרמן, ניר אטמור, יעל הדר, ויובל לבל, 2008. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2008: בין המדינה לבין החברה האזרחית(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ניר אטמור, ויעל הדר, 2007. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007: לכידות בחברה שסועה(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ניר אטמור, ויעל הדר, 2006. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2006: תמורות במערך המפלגות בישראל: התמודדות או היערכות מחדש?(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, פזית בן-נון, שלומית ברנע, רפאל ונטורה, ומיכל שמיר, 2005. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2005: לציון עשור לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, פזית בן-נון, ושלומית ברנע, 2004. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2004: סקר עמדות הנוער(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ומיכל שמיר (עורכים), 2008. הבחירות בישראל: 2006(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ומיכל שמיר (עורכים), 2004. הבחירות בישראל: 2003(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, דוד נחמיאס, דורות נבות, ודניאל שני, 2003. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2003(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, דוד נחמיאס, ורות אמיר, 2002. משילות והרשות המבצעת בישראל(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ומיכל שמיר (עורכים), 2001. הבחירות בישראל - 2001(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, דוד נחמיאס, ודורון נבות, 2000. מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ומיכל שמיר (עורכים), 1999. הבחירות בישראל - 1999(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ורות אמיר, 1997. הבחירות הבאות: באיזו שיטה נבחר?(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ומיכל שמיר (עורכים), 1996. הבחירות בישראל - 1996(הקישור אינו פעיל), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, ומיכל שמיר (עורכים), 1992. הבחירות בישראל: 1992, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, 1999. ביטחון בצל איום: דעת-קהל בישראל בשאלות של שלום ומלחמה, תל אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב, פפירוס.
- אשר אריאן, 1985, 1990. פוליטיקה ומשטר בישראל, תל אביב: זמורה ביתן.
- אשר אריאן, 1979. ישראל: דור ההתהוות, תל אביב: זמורה ביתן, מודן.
- אשר אריאן, 1973. העם הבוחר: דפוסי הצבעה בישראל, רמת גן: מסדה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|
