ארתור אלברט לינק (באנגלית: Arthur Albert Link; 24 במאי 1914 – 1 ביוני 2010) היה פוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הצפונית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 1947–1970, מתוכם כיושב ראש הבית בשנים 1965–1967, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1971–1973, ולאחר מכן ועד 1981 כמושל דקוטה הצפונית ה-27.
ראשית חייו
ארתור לינק נולד בעיר אלכסנדר שבדקוטה הצפונית. הוא למד בבתי הספר של מחוז מקנזי ובקולג' החקלאי של דקוטה הצפונית (כיום אוניברסיטת המדינה של דקוטה הצפונית). זמן קצר לאחר נישואיו ב-1939 הוא החל את עיסוקו בחקלאות, והיה פעיל בפוליטיקה כחבר הסניפים המקומיים של איגוד החוואים המקומיים והליגה הבלתי מפלגתית.
ראשית הקריירה הפוליטית
לינק נבחר לבית הנבחרים של דקוטה הצפונית ב-1946, כיהן בו עד 1970, מתוכם שימש 14 שנים כמנהיג סיעת המיעוט בבית, ובשנים 1965–1967 כיושב הראש שלו. במקביל, הוא שימש כחבר במועצת העיר רנדולף בשנים 1942–1972, כחבר מועצת הרווחה של מחוז מקנזי בשנים 1948–1969, כחבר מועצת החינוך של רנדולף בשנים 1945–1963, כחבר ועדת ניהול הביטחונות לחקלאים המחוזית והמדינתית בשנים 1941–1946, וכנציג לוועידות המדינתיות בשנים 1946–1968.[1]
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית
ב-1970 שוכנע לינק להתמודד על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג המפלגה הרפובליקנית מטעם מחוז הבחירה השני של דקוטה הצפונית במקומו של חבר בית הנבחרים המכהן תומאס קלפ, שהתמודד ללא הצלחה על מושב בסנאט של ארצות הברית. היה זה תפקיד קצר טווח, שכן הסתמן אז שיופחת מספר נציגיה של דקוטה הצפונית בבית הנבחרים לנציג בודד בעקבות מפקד האוכלוסין. הוא נבחר בהפתעה בהפרש קולות קל מטעם הליגה הבלתי-מפלגתית של הדמוקרטים וכיהן בקונגרס ה-93 בשנים 1971–1973. לינק בחר שלא להתמודד בבחירות של 1972 מול חבר בית הנבחרים המכהן, הרפובליקני ותיק המלחמה מארק אנדרוז במחוז הבחירה האחד שנותר לדקוטה הצפונית בבית הנבחרים, ותחת זאת החליט להתמודד על משרת מושל דקוטה הצפונית.
מושל דקוטה הצפונית
לאחר שנבחר בהפרש קולות קל ב-1972, ונבחר לתקופת כהונה שנייה ב-1976, כיהן לינק כמושל דקוטה הצפונית מ-2 בינואר 1973 ועד 6 בינואר 1981.
כמושל, העדיף לינק לנהל בזהירות את משאבי הטבע של המדינה, במיוחד כאשר משבר האנרגיה העולמי הוביל למחלוקת בין אלו שביקשו לנצל את מרבצי הפחם והנפט של דקוטה הצפונית ובין אלו שביקשו להגן על הסביבה במדינה. המגזר החקלאי שגשג במהלך תקופת ממשלו של לינק. במס ההכנסה ובמס הרכוש בוצעו רפורמות על ידי בית המחוקקים, אך על החוק לחלוקה מחדש של מחוזות הבחירה במדינה הטיל לינק וטו. הוא קידם את הסחר המקומי והחיצוני.
לינק היה מושל אהוד ומכובד, ובעלי השקפות פוליטיות שונות מצאו שפה משותפת עמו. היו שהחשיבו אותו כשמרן חברתי שהתנגד להפלות מלאכותיות בתוקף, היה בעל השקפות דתיות עמוקות, עמד על עקרונותיו גם כאשר היו מנוגדות לתבונה הפוליטית, הטיל וטו על חוק להורדת גיל המינימום לצריכת אלכוהול ל-19, והוביל מהלכים למניעת חוקיות ההימורים במדינה. אחרים ראו בו מנהיג מתון, שכן הוא היה פיקח בסוגיות פיננסיות, ופעל למניעת העלאת מיסים במדינה שהייתה אחת העניות בארצות הברית.[2] ועדיין, אחרים ראו בו כפרוגרסיבי שהצליח להרחיב ולקדם מערכת חינוך מצוינת, עם אוניברסיטאות שהיו בנות השגה לסטודנטים, ושבהתמדה הגיעו לראש רשימת ההישגים הארצית.
בבחירות של 1980 ניסה לינק להתמודד על תקופת כהונה שלישית, אך נוצח על ידי הרפובליקני אלן אולסון בהפרש של 54 אחוזים מול 46 אחוזים מקולות המצביעים.
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, נותר לינק פעיל בחיים הציבוריים. ב-1984 הוא הוביל מאבק נגד לוטו מדינתי. הוא גם נותר כוח מוביל לטובת שימור אתרים היסטוריים, ועסק בכתיבה בתחום זה. הוא ורעייתו גרייס חיו בביסמרק, בירת המדינה.
ב-2008 הופק סרט על חייו בשם "כאשר הנוף שקט שוב".[3]
ארתור לינק נפטר בבית החולים סנט אלקסיוס שבביסמרק ב-1 ביוני 2010, שמונה ימים לפני יום הולדתו ה-96. הוא נטמן בבית הקברות של אלכסנדר. הוא הניח אחריו את רעייתו במשך 71 שנים, גרייס לינק, שאיתה הוא הביא לעולם שישה ילדים. גרייס לינק נפטרה במרץ 2024, בגיל 105.[4]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
