ארמיית ההלם השנייה (ברוסית: ударная армия я-2) הייתה ארמייה של הצבא האדום שלחמה במלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
היחידה הוקמה בהתאם להחלטה מ-24 באוקטובר 1941. ההקמה החלה באזור מורדוביה/צ'ובשיה תחת השם "ארמיית עתודה ה-26". בדצמבר 1941 הארמייה הועברה לאזור מזרחית ללנינגרד ותוך זמן קצר החלו קרבות לפריצת המצור על לנינגרד. הקרבות נמשכו מספר חודשים ללא הצלחה יתרה. באפריל 1942 יחידות הארמייה כותרו על ידי הנאצים. ב-16 באפריל מפקד הארמייה נפצע והועבר לעורף. במקומו מונה אנדריי ולאסוב. הניסיונות לשחרר את היחידות המכותרות לא צלחו ובסופו של דבר בתוך הכיתור היו מעל ל-40 אלף חיילים. עד לאוגוסט 1942 כ-15 אלף חיילים הצליחו לצאת מהכיתור, בהתאם להודעת וורמאכט 30 אלף נפלו לשבי כולל מפקד הארמייה.
החל מאוקטובר 1942 ארמיית ההלם השנייה קיבלה תגבור בכח אדם וציוד. לקראת תחילת 1943 היא כללה 165 אלף חיילים וקצינים, 2206 תותחים ו-225 טנקים. ב-12 בינואר 1943 החלה מתקפה חדשה לפריצת המצור על לנינגרד. הפעם הסובייטים הצליחו לפרוץ את המצור.
ארמיית ההלם השנייה המשיכה להילחם באזור עד לשנת 1944. בקיץ 1944 היא השתתפה בשחרור נרבה ובהמשך טלין.
בינואר 1945 היא הועברה לאזור פולטוסק. בסוף ינואר היא שחררה את אזור טירת מאלבורק ועברה את נהר ויסלה. באביב 1945 ארמיית ההלם השנייה הועברה מערבה ולחמה באזור שצ'צ'ין.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הארמייה הייתה חלק מיחידות הצבא האדום שהוצבו בשטח גרמניה, ובמהלך שנת 1946 פורקה.
מפקדים
קישורים חיצוניים
