בשונה מרוב האריות, מצוי אריה קונגו באופן נרחב גם ביערות גשם טרופיים.
הגדרה כתת-מין
אריה קונגו הוא תת-מין שבעבר נחשב כאוכלוסייה נוספת של אריה מסאי. הזואולוג האמריקאי ג'ואל אסף אלן ( Joel Asaph Allen; 1921-1838) היה הזואולוג הראשון שהתייחס אליו כתת-מין נפרד, לאחר בחינת דגימה של אריה זה ב-1912 עבור האוסף הזואולוגי של המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע. אלן אמנם הודה שלתת-המין החדש גולגולת ומערכת שיניים הזהות לאלו של האריה המסאי, אך טען שהיות וצבעו של אריה זה שונה הוא ראוי להכרה כתת-מין נפרד.
הפרסום המדעי הראשון של אריה קונגו כתת-מין בפני עצמו היה בגיליון שיצא ב-1924 שהוקדש לזכרו של אלן שנפטר 3 שנים קודם לכן וכלל תיאור נרחב של הדגימות שאסף אלן בקונגו.[1]
בניתוח גנטי נמצא שאריה קונגו והאריה הסנגלי קרובים יותר לאריה האסייתי מאשר לתת-מינים אפריקנים אחרים של האריה.
מאפיינים פיזיים
לאריה קונגו פרווה חלקה ודלילה שצבעה כהה יותר משל תת-מינים אחרים ונוטה לגוון זהוב-חאקי כהה או חום-ורדרד דהוי. הפרווה כהה יותר, בדרך כלל, בחלק העליון בהשוואה לצלעות ולגחון, ואצל הזכרים היא כהה יותר.
לאורך הגב ניתן להבחין בפס דהוי בצבע קפה בהיר, הנמשך עד הקודקוד או עד בין העיניים. הגחון, הלחיים, החזה ופנים הרגליים הם צבע לבן-שמנתי, ועל הרגליים והמותניים יש לעיתים כתמים. מעל עיני האריה זוג כתמים כהים במסגרת בהירה, הנראים כשריטות ותחת עיניו יש רצועה לבנה. סביב הפה והסנטר יש כתם צהבהב, והלוע בצבע שחור. צבע הזנב זהה לצבע הגוף, כשבקצהו ציצה שעירה שצבעה חום כהה או שחור.
ראש האריה גדול וקצר, גופו צר וארוך, ורגליו קצרות, עבות ומוצקות. הרגליים הקדמיות שריריות וגבוהות מפלג הגוף האחורי. כפות הרגליים גדולות וכהות ובעלות טפרים חדים המכונסים בנרתיק כשהאריה אינו עסוק בציד. סביב צווארו, חזהו וראשו של הזכר יש רעמת שיער מעובה בצבע חום בהיר, הנוטה להתכהות סמוך לכתפיים ולבית השחי. הלביאה קטנה וקלה יותר. משקלו של הזכר נע בין 148 ל-190 ק"ג. הנקבות קטנות מהזכרים ומשקלן נמוך יותר.
התפוצה הנוכחית של אריה הקונגו מוגבלת למספר אזורים מבודדים לאורך גבול אוגנדה-קונגו.
בית הגידול של האריה המסאי הוא בעיקר יערות טרופיים, סוואנות גשומות ולחות, וכן אזורים הררים כדוגמת הרי רוונזורי. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 20–30 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 2,000-1,000 מילימטר לשנה.
אריה הקונגו חי בלהקה עם מספר ממוצע של 6–8 פרטים, המורכבת בעיקר מלביאות וממעט זכרים (3-1 בדרך כלל). בין הלביאות בלהקה יש קשר חזק, והן ימנעו מלביאות חדשות להצטרף. הציד מתבצע על ידי הלביאות בעיקר בשעות הלילה, והדמדומים. האריות יבואו לעזרתם רק כדי להכניע טרף גדול.
ההריון נמשך כשלושה חודשים לאחריהם נולדים עד שישה גורים בעלי פרווה מנומרת. הללו שוהים בשבועות הראשונים בשכיבה בסבך, והלביאה מלמדת אותם בהדרגה לאכול מזון מוצק ולאחר מכן לצוד.
שימור
מצבו של האריה הקונגו לא הוגדר על ידי IUCN, אך בהתחשב במצב האוכלוסייה הכללי של האריה כמו גם תפוצתו המקוטעת והמצומצמת, סביר להניח שמצבו עומד בקריטריונים של סכנת הכחדה (EN).
