אציו ג'ורג'טי עם משפחת קונפורטי בביקורו בישראל, 1964
אציו ג'ורג'טי (באיטלקית: Ezio Giorgetti; נולד ב-1912 בכפר סאן מאורו פסקלי (San Mauro Pascoli) באיטליה ונפטר ב-1970) היה חסיד אומות העולם שסייע להציל 38 פליטים יהודים באיטליה בזמן השואה, בין השנים 1943-1944.[1] 34 מבין 38 היהודים שהציל היו פליטים יוגוסלביים.[2]
אציו ג'ורג'טי עם משפחת קונפורטי בביקורו בישראל - 1964
למשפחתו היו שני בתי מלון בעיירה בלאריה (Bellaria)[3] שבאזור רימיני. מלון סאבויה (Savoia) נוהל על ידו, והמלון השני על ידי אבי המשפחה ואחיו פייר.[4]
פעילות בתקופת המלחמה והצלת יהודים
בתקופת מלחמת העולם השנייה, בית מלון בניהולו היה כבר מלא עד אפס מקום בפליטים מדרום איטליה, ובית המלון השני היה בסכנת סגירה. אך, כאשר שמע אציו מאביו, כי פליטים איטלקים רבים מהדרום מחפשים מקלט, הוא הציע מיד לפתוח מחדש גם את המלון השני לקליטת פליטים.
ב-11 בספטמבר 1943, כשלושה ימים לאחר כניעתה של איטליה לבעלות הברית, קבוצת יהודים, שרובם היו יוצאי יוגוסלביה, שהייתה כלואה בטרוויזיו יצאו דרומה בשלוש מכוניות במטרה להגיע לכוחות בעלות הברית שפלשו לתוך שטח איטליה. לאחר נסיעה של 48 שעות, הקבוצה הצליחה למצוא משאית להמשך מסעם. הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו לבלאריה. הם היו מצוידים במכתב המלצה ממשפחת ג'ורג'טי, בעלת שני בתי מלון בבאלאריה. בני משפחת ג'ורג'טי קיבלה את קבוצת היהודים היוגוסלביים בסבר פנים יפות וג'ורג'טי עצמו, רכש מיד את אמון הקבוצה שהגורל האיר לה פנים בעצם המפגש עם ג'ורג'טי.[5] מיום הגעת הקבוצה העמיד ג'ורג'טי לרשותה תעודות זהות מזויפות והשיג עבורם תלושי מזון. ג'ורג'טי הכיר בעובדה כי קבוצת היהודים נאלצה לברוח ממקום למקום בגלל הסכנה שהייתה צפויה להם על ידי הגרמנים. בהזדמנויות רבות הזהירו היהודים את ג'ורג'טי שבעצם העזרה שהוא מעניק להם, הוא מעמיד את עצמו ואת משפחתו בסכנה גדולה. הוריו לחצו עליו להפסיק לסייע ליהודים. אך הוא לא היסס והמשיך לעזור להם ליצור קשרים עם הכמורה המקומית ועם גורמים אנטי- פאשיסטיים.
ג'ורג'טי השתמש בקשריו האישיים עם מפקד משטרת הקרביניארי המקומי אוסמן קארוניו (Osman Carogno), שהוכר אף הוא כחסיד אומות העולם, על מנת שיפרוש את חסותו על הפליטים היהודים. בשל התקרבות החזית הגרמנית באביב 1944, קארוניו וג'ורג'טי סייעו לנרדפים ככל יכולתם להקל עליהם בהכנות לברוח להרים ולחצות את הגבול לסן מרינו. הוא העביר אותם לכפר Pugliano Nuova, ולאחר מכן ברחו עד שהגיעו למחנה צבאי אמריקאי.[6] גם במשך שהותם בהרים, המשיך ג'ורג'טי לסייע לקבוצת היהודים שהייתה בסכנה מתמדת עד לסיום המלחמה.[7]
באוקטובר 1944, לאחר נסיגת הצבא הגרמני, נפגש ג'ורג'טי עם מרטין האוזר, שהיה מפקד בבריגדה היהודית, והעביר לו מידע על קבוצת היהודים להם סייע.
הכרה והנצחה
בשנת 1963 שלח מרטין האוזר להנהלת יד ושם בבקשה להכיר באציו ג'ורג'טי כחסיד אומות העולם. בבקשה זו, פירט האוזר את כל אשר עשה ג'ורג'טי למען קבוצת היהודים היוגוסלבים.[8] לבקשה הצטרפו יוסף קונפורטי וד"ר זיגה נוימן, שניים מהיהודים שהציל.
בשנת 1964 הוזמן ג'ורג'טי לישראל כאורחם של קונפורטי וד"ר זיגה נוימן. הוא השתתף בטקס ביד ושם ב-6 ביוני, שבו הוכר כחסיד אומות העולם. ביד ושם ניטע עץ הוקרה על פועלו להצלת יהודים במלחמה בשדרת חסידי אומות העולם.[9] יוסף קונפורטי אף קרא לבנו נורי אצ'יו, על מנת לכבד את זכרו של ג'ורג'טי.
ב-25 באפריל 2004, ניטעו שני עצי אלון ביער חסידי אומות העולם שבאלאריה לכבודם של אצ'יו ג'ורג'טי ואוסמן קארוניו, במסגרת טקס הנצחה לשישים שנה לשחרור איטליה מהמשטר הפאשיסטי. כמו כן, הכיכר ביער נקראת על שמו של ג'ורג'טי. הטקס נערך בחסות העירייה המקומית, וגבריאל ניסים, נשיא ארגון Gariwo, המייסד של יערות חסידי אומות העולם באיטליה.[10]
העץ שניטע לכבוד אציו ג'ורג'טי בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם
