אפרים וולף (5 באוגוסט 1920, כ"א באב ה'תר"ף – 29 בינואר 2003, כ"ו בשבט ה'תשס"ג) היה יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בישראל ומנהל ישיבות חב"ד בישראל.
ביוגרפיה
נולד בעיר נירנברג שבגרמניה לבנימין ובריינדל וולף. בגיל 12 הלך ללמוד בישיבה בעיר היידא בסמיכות לאנטוורפן, ושם התוודע לחסידות חב"ד, בהמשך עבר ללמוד בישיבת טלז בליטא. בשנת 1935 נמלטה משפחתו להולנד כשנתיים לאחר עליית הנאצים לשלטון. כגיל 17 נפטרה אמו והוא חזר למשפחתו בהולנד, לקראת תשרי תרצ"ט נסע לרבי יוסף יצחק שניאורסון באוטבוצק, שם התוודע לראשונה גם לחתנו של הריי"צ, הרבי מליובאוויטש והתקבל לתלמיד בישיבת תומכי תמימים באוטבוצק, בעקבות בקשת אביו לעלות לארץ ישראל, נסע כעבור חודשיים לווילנה לצורך סידור מסמכים הדרושים ליציאה מאירופה והכניסה לארץ, משם נסע לריגא שבלטביה, שם למד בישיבת תומכי תמימים המקומית, לאחר סידור כל המסמכים יצא לעיר הנמל אודסה שם עלה על אנייה לארץ ישראל, מהאחרונות שעזבו את אודסה בעת המלחמה. למד בישיבת תורת אמת בירושלים יחד עם משה אשכנזי. בא' באדר ה'תש"ב נישא לפסיה, בתו של הרב אברהם פריז.
בשנת תש"ח החל לארגן שיעורי תורה וחסידות בבית כנסת חב"ד במאה שערים, בשנת ה'תש"ט (1949) מונה למנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד, שהוקמה תקופה קצרה קודם לכן, כארבע שנים לאחר שהתמנה למנהל הישיבה עבר בתשי"ג עם משפחתו ללוד. בשנת תשכ"ג עם הקמת הישיבה גדולה בכפר חב"ד החל לנהל אותה במגביל לישיבה בלוד, במהלך השנים התווספו לישיבה סניפים בראשון לציון, קריית מלאכי, ולהם הקמו בהוראת הרבי כולל אברכים בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי ובכפר חב"ד. זאת בנוסף לניהול בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וקריאת מלאכי.
כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל וכחבר בהנהלת ארגון הגג של חסידי חב"ד בישראל במשך כשלושים שנה, עד 1990 (ה'תש"ן). במסגרת תפקידו ניהל את הקמת שכונות חב"ד בלוד ובקריית מלאכי וסייע בהקמת קריית חב"ד בצפת.
במשך כחמישים שנה היה וולף מראשי עסקני חב"ד בישראל. רוב ההוראות של הרבי לחסידי חב"ד בישראל ניתנו דרכו.
בשנת ה'תש"ן (1990) הודח מתפקידו באגודת חב"ד על ידי בית דין רבני חב"ד בישראל בעקבות תמיכתו בהשתתפות אגודת ישראל בתרגיל המסריח והטענה כי היה שותף בהצגת הרבי מליובאוויטש כמי שתומך במועמדותו של שמעון פרס לתפקיד ראש הממשלה. וולף טען כי הדחתו הונעה משיקולים אישיים של הרבנים, אך הרבי השיב לרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, מזכיר בית הדין, כי הנהגת חסידי חב"ד בארץ ישראל היא בידי אגודת חסידי חב"ד בישראל ובראשם בית הדין[1]. עם זאת, הרבי המשיך להתייחס אליו כמנהל המוסדות, כך שבשנת ה'תשנ"א (1991) כשנה לאחר ה"תרגיל המסריח" הרבי נתן לו בחלוקת הדולרים דולר "עבור כל המוסדות" כמו שהיה נותן לו בשנים לפני התרגיל[2]. מחליפו בראשות אגודת חסידי חב"ד היה שלמה מיידנצ'יק.
וולף נפטר בכ"ו בשבט ה'תשס"ג, ונקבר בהר המנוחות לצד בנו, ברק'ה וולף.
לקראת השלושים לפטירתו נערך אירוע לזכרו באולם ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בהשתתפות הרבנים ישראל מאיר לאו, משה יהודא ליב לנדא, מרדכי שמואל אשכנזי ועוד[3].
נכדו זושא וולף, הוציא לאור סדרת ספרים בשם "ימי תמימים" שבה חומר רב על פועלו, מתוך ארכיוניו. הסדרה מונה שמונה כרכים. בשנת ה'תשע"ד הוציא את הספר 'עסקנות ציבורית', הכולל התכתבויות בינו לבין הרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומים של ההתכתבויות.
משפחתו
- ילדיו
עץ משפחתי
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
