האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים יד הרב הרצוג בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.
הקמה
בתאריך כ׳ בטבת תרפ״א אסף הרב אברהם יצחק הכהן קוק תלמידי חכמים רבים וביניהם חכמי ישיבת מרכז הרבוהרצה להם על שאיפותיו בתחום היצירה התורנית המחודשת שצריכה לקום בארץ ישראל בין היתר הרב ביקש שיתאספו כל מי שידבנו לבו מכל חכמי ארץ ישראל.[4]
לצורך כתיבת האנציקלופדיה איגד הרב מאיר בר-אילן קבוצת עורכים בעלי שם. את המימון השיג הרב בר-אילן כאשר החליט לצאת בארצות הברית במגבית נפרדת מזאת של ההסתדרות הציונית כי סבר שכך יוכל להשיג יותר כסף. הוא התנה תנאי עם הנהלת המזרחי שאם ישיג סכום גבוה יותר הוא יקבל את ההפרש של השנה הראשונה לצורך האנציקלופדיה התלמודית. כאשר ראו בהסתדרות הציונית שהרב בר-אילן מצליח במגבית שלו הם הסכימו להעלות את האחוז שהוקצב למזרחי בתנאי לשמירה על מגבית מאוחדת והרב בר-אילן השתמש בהפרש לצורך הקמת האנציקלופדיה. החלטתו להשתמש בכסף למפעל תרבותי במקום לצורכי ההווה הדוחקים לא הייתה מוסכמת על הכל בתוך המזרחי והפועל המזרחי אך זכתה לגיבוי מצד תנועת המזרחי בארצות הברית ומצד יחיאל אליאש.[5]
ערכי האנציקלופדיה
המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת 1947 (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. דרכו של הרב שלמה יוסף זוין, העורך הראשון, הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
הרב זווין קבע את רשימת הערכים (2,000 ערכים) וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "מנוי".
בעקבות בקשת התורם של המפעל לזירוז הכתיבה, סיום הדפסת כל כרכי האנציקלופדיה אמור להיות בשנת תשפ"ד.[6]
הערכה וביקורת
בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון.[7] הרב זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1959 (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.
מאידך, היו רבנים שהביעו התנגדות לאנציקלופדיה התלמודית, בשל החשש שהיא תפגע בעמל הנדרש בלימוד תורה ותאפשר למי שאינם תלמידי חכמים להציג את עצמם כבקיאים או לפסוק הלכה שלא כדין. עוד עלתה הטענה שדרך הכתיבה האנציקלופדית, המסכמת את כל הדעות הקיימות בלי להכריע ביניהן, שונה מדרך הלימוד המסורתית המבחינה בין הדעות שנפסקו להלכה לבין אלה שנדחו.[8]
היו שהסתייגו מהאנציקלופדיה התלמודית גם מסיבות פוליטיות, בשל זיהויה הראשון עם המזרחי.[9]
במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח ומחזור ליום הכיפורים. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. כמו כן יצא גם כרך מיוחד בשם "ערכי מסכת כתובות", הכולל לקט של הערכים הרלוונטיים לפי סדר סוגיות המסכת וכן כרך ל״א נוסף על הכרך הרגיל שבסדרת הכרכים שמהווה מאסף לערכי הכלים.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל יצא כרך מיוחד בשם ״אוצר מלחמה״ בענייני מלחמה והופץ חינם לחיילים.[14]
האנציקלופדיה מופיעה גם בתוך גרסאות הפלוס של פרויקט השו"ת של בר-אילן, ונמכרת כחבילה מיוחדת במאגר התורני אוצר החכמה.
מיקרופדיה תלמודית
בשנת 2013 עלה לרשת האינטרנט המיזם "מיקרופדיה תלמודית" המבוסס על האנציקלופדיה. הוא מיועד למי שאינם תלמידי חכמים מובהקים המבקשים הסבר תמציתי וקצר של המושגים. המיקרופדיה עלתה כחלק ממיזם ויקישיבה שבאתר ישיבה.
המיקרופדיה יוצאת לאור גם כספר מודפס. עד כה יצאו לאור תשעה כרכים.
^51 כרכים לאותיות א–מ, וכרך השלמה (31*) לערכי כלים
^השלמות והוספות לערכים באנציקלופדיה התלמודית, לאור חזון זה ייסד הרב מאיר בר-אילן את "האנציקלופדיה התלמודית" בשנת תש"ג וצירף אליו כמייסד ועורך ראשי את הרב שלמה יוסף זוין. את מכתב הפתיחה לספר כתב מנהל האנציקלופדיה - הרב אברהם שטינברג, חשוון תשע"ו