אנטילופות-עז (באנגלית: "goat-antelopes"), היא קבוצה לא טקסונומית בתת-משפחת היעלים הכוללת 8 סוגים החיים בעיקר באסיה וכן באירופה ובאמריקה. המינים בקבוצה מתאפיינים בדמיון חיצוני לעיזים ובדמיון אקולוגי לקבוצת האנטילופות, וזהו גם מקור שמם. הקבוצה כוללת את כל סוגי שבט הצפירים, וכן 3 סוגים משבט היעלים וסוג אחד משבט כבשי שור - כך שלקירבה הגנטית אין השפעה ממשית על השיוך לבד מהקירבה הכללית של המינים. הפרסתן האמריקני - האנטילוקפרה, אינו שייך כלל לקבוצה למרות מה שעלול להשתמע משמו המדעי.
מאפיינים
ההגדרה של אנטילופות העז אינה ברורה כל כך. במובן השטחי היא כוללת מינים מתת-משפחת היעלים שמתאפיינים במבנה גוף שמנמן ומוצק כיעל, וברגליים ארוכות יחסית לגוף כאנטילופה; עם זאת, בפועל נכללים תחת הקבוצה רק מינים שדומים לאנטילופות גם מבחינה אקולוגית המתבטאת בסוג בית גידול, בתזונה או בהתנהגות. סימן היכר בולט (אם כי לא רשמי) המפריד בין המינים בקבוצה למינים אחרים בתת-משפחת היעלים הוא הקרניים; כל מין שיתאפיין בקרניים ארוכות וגדולות עם מבנה מסולסל, או ספיראלי כדוגמת היעל, הבאראל או עבדקן הרעמה - לא ישויך לקבוצה.
מרבית אנטילופות העז מתאפיינות בזוג קרניים קצרות, ישרות וחדות המתעקלות מעט לאחור כפגיון, להוציא מין אחד שקרניו מתאפיינות תחילה בעיבוי בולט בבסיס ורק לאחר מכן בצמיחה ישרה עם התעקלות לאחור. הקרניים משמשות כנשק יעיל בקרבות בין הזכרים והתגוננות מטורפים, ואצל חלקם יש לקרניים יכולת קטלנית ביותר. הן לזכרים והן לנקבות יש קרניים, ובניגוד לשבט היעלים למשל, ההבדלים בין קרני הזכרים לקרני הנקבות נמוכים למדי ונעדרים אצל מינים מסוימים. אנטילופות העז הן בעלות מבנה גוף קטן עד גדול: החל מגובה כתפיים של 65 ס"מ אצל סוג מסוים וכלה בגובה של 130 ס"מ אצל סוג אחר. צבעי הפרווה שלהם הם זהוב, אדמוני, חום כהה, אפור או שחור. הדו-צורתיות זוויגית נמוכה יחסית אצל המינים בקבוצה.
אנטילופות העז מותאמות היטב לחיים בשטח תלול וסלעי, ולכולם פרווה עבה וצפופה המגינה עליהם מהקור העז. בית הגידול של רובם מורכב מיערות הרריים צפופים או ממדרונות תלולים ביותר. הפרווה שלהם מספקת לרוב הסוואה מעולה בבית הגידול הסבוך והמחוספס. המינים בקבוצה נוטים לפעול בשעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב וחלקם אף בשעות הלילה. את שעות היום הם מבלים במנוחה באזורים מוגנים מטורפים ומפגעי טבע. רק סוג אחד חי בעדרים גדולים בעוד שהשאר חיים בקבוצות קטנות או בגפם. התזונה שלהם מורכבת מעשבי תיבול, עשבים, שיחים, ובאופן יוצא דופן ליעלים גם פירות ואגוזים.
לאנטילופות העז יש פרסות גדולות, חזקות וקצרות המסייעות להם לטפס ולקפוץ במהירות באזורי הסלעים, ועל כן בעת סכנה רובם ירוצו לאזור סלעי ותלול שבו יש להם עליונות מוחלטת. המינים בקבוצה קפצנים ושחיינים מצוינים, וחלקם אף בעלי יכולת ריצה טובה. בין הטורפים של המינים בקבוצה ניתן למנות את הזאב, הדוב, הנמר והפומה.
מרבית אנטילופות העז מתאפיינות בבלוטות ריח, והמיקום והשימוש שלהם משנה בין הסוגים. סוג אחד מתאפיין בבולטות פרוביטאליות קטנטנות שכמעט ואינן נראות; סוג נוסף מתאפיין בבלוטות פרוביטאליות גדולות ובולטות על רקע הפנים, והסוגים האחרים מתאפיינים בבלוטות סופראוקיפיטליות גדולות, או בהפרשה דמוית שמן על הפרווה. חלק מהמינים ישתמשו בהפרשות על מנת לסמן ולתחם את שטחם ולחלק מהם ההפרשה תשמש לתצוגת דומיננטיות או לאיתור בן זוג. עונת הרבייה של מרבית אנטילופות העז מתרחשת בסתיו ובתחילת החורף, אך מינים טרופיים אחדים עשויים להתרבות במשך כל השנה. תקופת ההיריון הממוצעת של אנטילופות העז היא 6-5 חודשים ולרובם נולד גדי יחיד בדרך כלל. הגדיים של אנטילופות העז מבלים את ימיהם הראשונים בשכיבה בצמחייה ללא תזוזה בדומה לאנטילופות.
מקצת ממיני אנטילופות העז נפוצים בשפע, אולם רבים מהם נמצאים בקטגוריות שימור מאוימות בשל ירידה איטית ומתמדת הנגרמת מהציד. בירוא יערות והפרעה אנושית הם מבין האיומים העיקריים לרבים מהם.
הסוגים בקבוצה
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
.jpg)
_(cropped).jpg)
