ישראל גלפנד, Albert Shiryaev, איגור גירסנוב, Yuri Rosanov, Alexander Sergeevich Kuzichev, Eduard Grigorievich Belaga, Sergei Aivazian, Roland Dobrushin, יעקב סיני, טוני הואר, ולדימיר ארנולד, Yuri Belyaev, Boris Kloss, Alexander Borovkov, Boris Sevastyanov, Per Martin-Löf, Sergei Artemov, Evgenii Sereevich Bozhich, Eugene A. Asarin, Vladimir Vovk, Vladimir Alekseev, Valery Kozlov, ולדימיר טיחומירוב, Alexander Bulinskiy, Leonid Levin, Alexander Abramov, Vladimir Zolotarev, Robert Minlos, Zikun Wang, Sergei Fomin, Fedor Isaakovich Shmidov, Ivan Verchenko, Piotr Alexeevich Kozulaev, עקיבה יגלום, Alexander Obukhov, Daredzhan Razhdenovna Vashakidze, בוריס גנדנקו, Alexander Yushkevich, Anatoly Maltsev, סרגיי ניקולסקי, Akakii Konstantinovich Barkalaya, יוג'ין דינקין, Viktor Nikolaevich Zasukhin, גריגורי ברנבלט, Vladimir Mihalevich, Oleg Ivashev-Musatov, Yury Prokhorov, Nikolai Bakhvalov, Vladimir Uspensky, Anatoli Vitushkin, Sagdy Sirazhdinov, Anatoliy Fedenko, Login Bolshev, Yurii Tikhonovich Medvedev, R. F. Matveev, Yurii Semenovich Ochan, Andrei Monin, Mikhail Millionshikov, Lev Dmitrievich Meshalkin, Yuri Ofman, B. Penkov, Mark Pinsker, Aleksandr Vladimirovich Prokhorov, A. N. Tulaikov, Aleksei Arkadievich Petrov, Vladimir Grigorievich Vinokurov, M. Rozenblat-Rot, A. V. Martynov, A. M. Arato, Mikhail Vasil'evich Kozlov, G. M. Bavli, Vadim Ivanovich Bityutskov, Leonid Alexandrovich Bassalygo, B. M. Yunovich, Aleksandr Abramov, Viktor Petrovich Leonov, Nikolay Dmitriyev, Vladislav Dimitrievich Erokhin, A. T. Kondurar, A. N. Dvoichenkov, Gregory Galperin, Mikhail Konstantinovich Fage, Igor G. Zurbenko, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
קולמוגורוב נולד בטמבוב. אמו מתה בלידתו ולאחר שאביו נטש אותו, הוא גודל על ידי אחות אימו.
קולמוגורוב קיבל את השכלתו המוקדמת בבית, ולאחר מכן למד באוניברסיטת מוסקבה, שם למד מתמטיקה ופיזיקה.
הוא פיתח במהירות תשוקה עזה למתמטיקה, והפך לאחד התלמידים המובילים בכיתתו. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה ב-1925, המשיך קולמוגורוב ללימודי תואר שני במתמטיקה והיה תלמידו של ניקולאי לוזיןבאוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה.
במהלך לימודיו לתואר שני, תרם קולמוגורוב מספר תרומות חשובות לתחום תורת ההסתברות. הוא פיתח תורת הסתברות שהשתמשה בתורת המידה כבסיס, שאפשרה הגדרה קפדנית של הסתברות במרחבים כלליים. תיאוריה זו, המכונה האקסיומות של קולמוגורוב, נמצאת בשימוש נרחב גם היום בחקר הסתברות וסטטיסטיקה.
בנוסף לעבודתו בתורת ההסתברות, תרם קולמוגורוב תרומות משמעותיות לתחומי הטופולוגיה והניתוח המתמטי. הוא פיתח משפטים ומושגים חשובים המשמשים עד היום בתחומים אלה, כמו התיאוריה של מרחבי וקטורים טופולוגיים אינסופיים ממדיים ומושג המורכבות החישובית.
קולמוגורוב זכה לשבחים רבים על פועלו, ביניהם מסדר לנין ומסדר הדגל האדום. הוא גם נבחר לאקדמיה הרוסית למדעים ולאקדמיה הסובייטית למדעים, וקיבל כמה תוארי כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם.
לאורך הקריירה שלו, קולמוגורוב נשאר מחויב לקדם את תחום המתמטיקה ולהעניק השראה לדורות הבאים של מתמטיקאים. הוא שימש כמנטור לסטודנטים ועמיתים רבים, ונודע במוסר העבודה החזק שלו ובמסירותו למחקריו. הוא נפטר ב-20 באוקטובר 1987, אך תרומותיו למתמטיקה ממשיכות להיות מוכרות ונחגגות ברחבי העולם.
עיקר תהילתו של קולמוגורוב על שהעמיד את תורת ההסתברות על בסיס מוצק ואכסיומטי. הוא טען שאת תורת ההסתברות יש לפתח באופן מדויק, ממש כמו גאומטריה או אלגברה. ב-1933 יצא לאור ספרו על תורת ההסתברות, שהניח במידה רבה את יסודותיה.
עבודתו של קולמוגורוב התפרשה על פני תחומים רבים. נוסף על אקסיומות ההסתברות המוזכרות לעיל, הוא אף היה מי שהכניס לתורת ההסתברות את מושג האנטרופיה.
פרסים
קולמוגורוב זכה במספר רב של פרסים וכיבודים ברחבי העולם. בין השאר הוענק לו פרס לנין בשנת 1965 ופרס וולף במתמטיקה, ב-1980, יחד עם אנרי קרטן.
