נולד באתונה בשנת 1894 למשפחה ממוצא בווארי אשר הגיעה ליוון במקביל להמלכת נסיך בוואריה, אותון, למלך יוון (1832). אביו היה קצין בז'נדרמריה היוונית. אוורט למד משפטים באוניברסיטת אתונה ובשנת 1915 הצטרף לז'נדרמריה. בשנת 1929 עבר למשטרה היוונית ובספטמבר 1941 התמנה למפקד משטרת אתונה. באותה עת יוון הייתה כבר תחת כיבוש מדינות הציר וחולקה לשלושה אזורי שליטה; גרמני, בולגרי ואיטלקי, כאשר אתונה הייתה בתחומי שטח הכיבוש האיטלקי.
מבחינת היהודים המשמעות הייתה סכנת השמדה מיידית, כשם שקרה בשטח הכיבוש הגרמני, שבו נחרבו הקהילות היהודיות כליל ונשלחו למחנות השמדה. לאור זאת ובמטרה למנוע את זיהויים ככל האפשר, הורה אוורט על הנפקת תעודות זהות נוצריות ליהודים.
בשנת 1951 מונה למפקד משטרת יוון ופרש משירות בינואר 1955. ב-30 בדצמבר 1970 נפטר מדום לב.
בנו של אוורט, מילטיאדיס אוורט, הפך ברבות השנים לפוליטיקאי משפיע ביוון, וכן כיהן כראש עיריית אתונה בין השנים 1987–1989.[1]
פועלו למען יהודי אתונה
תעודת זהות, עם שם בדוי, שהונפקה על ידי משטרת אתונה
בסוף שנת 1943, עם כניסת הכוחות הנאציים לאתונה, יחד עם מפקדי משטרה נוספים, דימיטריוס וראנופולוס ומיכאיל גליקאס, הורה על הנפקת אלפי תעודות זהות חדשות ליהודי העיר תחת שמות נוצריים בהן צוין סעיף הדת של מחזיק התעודה כנוצרי. בכך תרם להצלת יהודים רבים מקהילת העיר. על מעשיהם אלו הוקירו אותם מדינת ישראל והוענק להם בשנת 1969 אות "חסיד אומות העולם" מטעם מכון "יד ושם".[2]
אנגלוס העיד על עצמו כי שאב את ההשראה[3] לפעולותיו מדבריו ומעשיו של הארכיבישוף דמסקינוס שהצהיר בריש גלי, על אף שהוזהר שיוצא להרוג אם יעשה כן, כי על העם היווני להתגייס למען הצלת יהודי יוון הנותרים.[4] הארכיבישוף רתם את הכנסייה האורתודוקסית היוונית למען הצלת יהודי אתונה וסביבתה ועודד את גופי הממשל ותנועות ההתנגדות לעשות כן (על פועלו זה, הוענק לארכיבישוף דמסקינוס אות "חסיד אומות העולם").[5]
