אמת המים של זגוואן
Zaghouan Aqueduct

אמת המים של זגוואן
מידע כללי
סוג	אמת מים
על שם	זגוואן (אנ')
מיקום	Mohamedia
מדינה	תוניסיה תוניסיה
מיקום ההתחלה	זגוואן, תוניסיה
מיקום הסוף	קרתגו, תוניסיה
הקמה ובנייה
חומרי בנייה	לבנים אופוס קמנטיקיום
יוצר	האימפריה הרומית
קואורדינטות	36°24′20″N 10°08′35″E / 36.405556°N 10.143056°E / 36.405556; 10.143056
(למפת תוניסיה מוגדלת)   תוניס ג'רבה קירואן ביזרטה ספקס סוסה קרתגו גאפסה לוב אלג'יריה הים התיכון אמת המים של זגוואן (למפת תוניסיה רגילה)   תוניס ג'רבה קירואן ביזרטה ספקס סוסה קרתגו גאפסה לוב אלג'יריה הים התיכון אמת המים של זגוואן

אמת המים של זגוואן היא אמה שנבנתה במאה השניה לספירה, בתוניסיה, על ידי האימפריה הרומית, כדי להוביל מים לעיר קרתגו. אורך האמה כ-132 ק"מ והיא אחת מהאמות הארוכות ביותר שנבנו באימפריה. חלקים מהאמה שומרו ומהווים אתרים תיירותיים.

קיימות מספר הערכות לתקופה ולגורמים שהביאו לבניית האמה. תאריך אחד שננקב הוא 128 לספירה אז ביקר בקרתגו הקיסר אדריאנוס וצוינו סיומן של חמש שנות בצורת בצפון אפריקה שייתכן שהביאו את אדריאנוס למסקנה שלא ניתן יותר להסתמך על מעיינות קרובים לקרתגו לאספקת מים לעיר ויש להשקיע בבניית אמת מים. תאריך נוסף שננקב היה 162 אז נפתחו המרחצאות של אנטוניוס (אנ') בקרתגו שהגדילו את צורכי המים של העיר ואילצו את ראשי העיר לחפש עוד מקורות מים.

האמה ניזונה על ידי מספר מעיינות כשצבר המעיינות העיקרי (5 מעיינות) היה זה שנבע בג'בל זגוואן (אנ'), לייד העיר זגוואן (אנ') (כ-60 ק"מ מדרום לקרתגו). בתקופת האימפריה הרומית הפך מעיין זה לקדוש וסביבו בנו הרומאים מקדש מפואר. מבנה זה הוקף בעמודים ורוצף במוזאיקה כשבמרכזו מבנה דמוי מקדש רומי שממרכזו נבעו המיים. חמשת המעיינות שהזינו את המבנה הקדוש הזינו גם בריכת שיקוע שסייעה לשמור על צלילות המים לפני שהוזרמו לאמה.

מקור משני של האמה היה במעיינות ב Jouguar, כ-30 ק"מ דרומית לזגוואן.

בניית האמה נועדה לאפשר זרימה בגרוויטציה. מקטע ראשון של האמה, באורך כ-6 ק"מ, נבנה מזגוואן לכוון צפון מערב לעיירה Moghrane כשמקטע קצר זה נבנה בשיפוע של כ-2.2%. ב Moghrane התמזגה האמה מזגוואן עם האמה שהגיעה, לאחר כ-40 ק"מ, מ Jouguar. מ Moghrane המשיכה האמה המאוחדת צפונה לאורך כ-84 ק"מ עד קרתגו בשיפוע מתון יותר של 0.15%.

התעלה, בה הוזרמו המים, הייתה סגורה לכל אורכה כדי למנוע את זיהום המים. רוחבה היה 90 ס"מ וגובהה 130 ס"מ כשחלקה העליון נבנה כקמרון. חתך זה איפשר הזרמת מים בקיבולת של 370-200 ליטר לשנייה, ספיקה שהבטיחה אספקה של 32-17 אלף מ"ק מים ביום לקרתגו. דפנות התעלה צופו על ידי אופוס קמנטיקיום שהיה סוג של בטון ששימש את הרומאים. בחלקה העליון של התעלה הותקנו חורים קוטנים לאוורור התעלה ובקרקעיתה נבנו שקעים לאיסוף משקעים וזיהומים.

כדי לחסוך בעלויות בניה ולצמצם בנייה של אמה מוגבהת שאפו בוני האמה לנצל את תוואי הקרקע כדי להזרים את המים בתעלה חפורה במידת האפשר, מגמה שגרמה להארכת תוואי האמה. בשלושה אתרים לאורך האמה לא ניתן היה להישאר במפלס הקרקעי ובוניה נאלצו להגביהה על ידי בנייתה על גבי קשתות:

• מישור אודנה (Oudna) שם נבנתה אמה מוגבהת לאורך 5 ק"מ כשבמקטע של 125 מטר עברה האמה על גשר קשתות כפולות בגובה של 33 מטר^[1].
• מישור מיליאן (Miliane) שם נבנתה אמה מוגבהת באורך של כשני ק"מ ובגובה של כ-20 מטר.
• מישור לה-סאוקרה (La Soukra) שם נבנתה אמה מוגבהת באורך של כ-10 ק"מ ובגובה של כ-20 מטר.

חקר קליטת המים מהאמה ופיזורו ברחבי העיר נחקר חלקית בלבד וקיים ידע חלקי על המערכת. ההערכה היא שמי האמה נאספו לשני בורות מים (לפחות) ומשם פוזרו בעיר. הבורות שנחקרו כוללים את:

• בור המים לה-מלגה (אנ') בעל קיבולת של כ-50,000 מ"ק
• בור המים בורג' ג'דיד בעל קיבולת של כ-30,000 מ"ק

ארכאולוגים מעריכים שהבורות נחפרו לפני בניית האמה ושימשו בתחילה לאגירת מי גשמים.

התלות של קרתגו במים מהאמה הפכה אותה למטרה למי שביקש לכבוש את העיר. ב-439, במהלך המצור של הונדלים על קרתגו (אנ'), הרסו הונדלים חלקים מהאמה. ב-533 נלחם יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית בקרתגו כדי להחזיר שטחים בצפון אפריקה לשליטת האימפריה וניתק גם הוא את אספקת המים לעיר. ב-698 כבש שליט ח'ליפות ראשידון את העיר וניתק את האמה. בגלל חשיבות המים עמלו אנשי העיר לתקן את הנזקים שנגרמו לאמה כדי לחדש את זרימת המים.

במאה ה-13 בנה שליט העיר מהשושלת החפסית את ביתו במנובה (אנ') (כ-25 ק"מ ממזרח למרכז קרתגו) ובנה שלוחה לאמה לספק מים לביתו.

במאה ה-16 החל תהליך בליה של האמה ותושבים, באזורים בהם עברה האמה, החלו לפרק אבנים מהאמה לבנייה.

ב-1859 מונה מהנדס צרפתי לבצע סקר של האמה למטרת חידוש השימוש בה. מסקנותיו היו שאת מקטעי האמה שנחפרו ניתן להחזיר לשימוש אך הנזק הגדול שנגרם לקשתות שנשאו את האמה לא ניתנים לשחזור. בהתאם לכך הותקנו, במקום האמה המוגבהת, צינורות לחץ גבוה. ב-1862 חודשה הזרימה באמה אך בהספק קטן יותר של עד 12,000 מ"ק ביום.

הבליה של חלקים מהאמה המוגבהת גרמה ליצירת חורים וחללים בתוכה. חללים אלו הפכו עם הזמן למקומות קינון לציפורים שונות וביניהן סוגי בזים (בז אדום, בז צוקים ובז מצוי), כחל מצוי, בארית ההרים, זרזיר ועורב שחור. ריכוז זה של עופות, שחלקו ייחודי בעולם, הביא להגדרת חלק מהאמה וסביבתה (בשטח של כ-160 דונם) כשמורת טבע. סביבת השמורה משמשת לגידול דגנים ומשמשת מקום לציד נברנים עבור הציפורים.^[2]

• 
  שרידי האקוודוקט במישור לה-סאוקרה
• 
  חלק משוחזר של האמה במישור לה-סאוקרה
• 
  מפה של מסלול האמה שיצרו הצרפתים ב-1928
• 
  שרידי האקוודוקט במישור אודנה
• 
  שרידי האקוודוקט

• 
  שרידי מאגר המים לה-מלאגה מבפנים
• 
  שרידי מאגר המים לה-מלאגה מבחוץ
• 
  תעלת חלוקת מים למאגר המים לה-מלאגה מבחוץ
• 
  מרחצאות אנטוניונוס בקרתגו שניזונו ממי האמה

Antonine Baths at Carthage.jpg

• 
  חדר התפילה במקדש
• 
  מראה כללי של המקדש. בחזית תחילתה של האמה
• 
  תחילתה של אמת המים היורדת מהמקדש
• 
  שער הכניסה ההיסטורי למקדש

מדיה וקבצים בנושא אמת המים של זגוואן בוויקישיתוף

מדיה וקבצים בנושא מקדש המעין בזגוואן בוויקישיתוף

• Tunisia, Tunis Water supply in Roman Carthage, באתר hydriaproject.info
• אמת המים של זגוואן, באתר archiqoo.com
• אמת המים של זגוואן, באתר acrossafricatours.com
• אמת המים של זגוואן, באתר historyhit.com
• אמת המים של זגוואן, באתר carthagemagazine.com
• אמת המים של זגוואן בתמונות, באתר english.news.cn
• נסיעה לאורך האמה, סרטון באתר יוטיוב, 2016
• סיור במקדש המעיין, סרטון באתר יוטיוב, 2023