אמנון יוגב

פרופ' אמנון יוגב
תמונה מהעשור האחרון של המאה ה-20
תמונה מהעשור האחרון של המאה ה-20
לידה 22 בדצמבר 1936 (בן 87)
גבעת חן, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי פוטוכימיה, איזוטופים, לייזרים, אנרגיה סולרית
עיסוק פרופסור
מקום לימודים האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע
מנחה לדוקטורט פרופ' יהודה מזור
מוסדות מכון ויצמן למדע
תלמידי דוקטורט אילנה גלאט-ברנימן,רות בן-מאיר, רוני אשכנזי, אירית סופר, ולדימיר קרופקין, חנה ברנשטין, עידית פאר, ניר נפתלי

אמנון יוגב (נולד ב־22 בדצמבר 1936) הוא מדען ישראלי בתחומי הכימיה, האיזוטופים, הלייזרים והאנרגיה הסולארית. יוגב הקים את מגדל השמש במכון ויצמן ועמד בראש המרכז לחקר האנרגיה במכון. בנוסף, היה מפקד בכיר בחיל התותחנים, איש מחקר ופיתוח בצה"ל ויועץ לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

ביוגרפיה

יוגב נולד ב-22 בדצמבר 1936 במושב גבעת חן. הוא למד בתיכון חדש בתל אביב.[1]בשנת 1961 סיים יוגב תואר שני בכימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכת פרופ' שאול פטאי.[2] בשנת 1964 סיים יוגב דוקטורט במכון ויצמן בהדרכתו של פרופסור יהודה מזור בנושא תהליכים פוטוכימיים של מערכות אנוליות.[3][4] במהלך עבודתו עסק בפיתוח תערובות אורגניות אוטקטיות בשיתוף יהודה ברוניצקי, מיסד מפעל אורמת. תערובות אלו משמשות להפעלת טורבינות להפקת חשמל בטמפרטורות נמוכות בגנרטורים שפיתחה ובנתה אורמת בהצלחה רבה ברחבי העולם.[1]

בשנים 1965-1966 היה יוגב משתלם פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ציריך אצל פרופסור אנדרה דרידינג.[1]

שירות צבאי וייעוץ ביטחוני

כקצין תותחנים השתתף יוגב במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים .[5] לאחר מלחמת יום הכיפורים הקים יוגב את גדוד 443 באגד ארטילרי 216, [6] יחד עם סגנו, מנחם בכרך.[7]

בעקבות מלחמת יום הכיפורים התנדב יוגב לשירות קבע במערך המחקר והפיתוח של חילות התותחנים והשריון בדרגת אל"ם והיה מוביל ושותף לפיתוח תחמושות חדשניות,[1] אמצעי תקשורת דיגיטלית להתגברות על הפרעות וחסימות ואמצעי שליטה ובקרה להפעלת אגד ארטילרי.[8] אמצעי השליטה שפיתח עבור חיל התותחנים היוו השראה לפיתוח מערכת ערצב 19 אשר יושמה על ידי חיל האוויר להתגברות על נשק נגד מטוסים במלחמת לבנון הראשונה, ואפשרה עליונות אווירית על הצבא הסורי בלבנון. [9] 

יוגב ייעץ לוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת (ועדת מרידור)[10] בגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל ופרסם מאמרים בענייני ביטחון המדינה.[11][12] בנוסף, פרסם יוגב בלוג בעניינים אלו.[13]

פעילות במכון ויצמן למדע

תמונת רחפן של מכון ויצמן. שדה המראות ומגדל השמש שעליו מראת ענק להפנית האור לקרקע נמצאים בפינה השמאלית העליונה. התמונה מראה גם חלק ממסלול הרכיבה על אופניים של יוגב בין מגדל השמש ובין משרדו בבנין מעבר לחלק התחתון של התמונה

בשנים 1967–2003 שימש כחוקר בכיר ופרופסור חבר במכון ויצמן.[14] יוגב עסק במחקר בתהליכים פוטוכימיים רב פוטוניים ברמת היסוד על ידי שימוש בלייזר תת- אדום ובנה לשם כך לייזרי פחמן דו-חמצני רציפים ופולסיים.[15][16] במיוחד, עסק יוגב בהפרדת איזוטופים מולקולרית בעזרת לייזר (אנ')[17] והיה מעורה במחקר בהפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר.

לייזר שאוב שמש עם ריכוז שמש תלת-שלבי:מגדל השמש של מכון ויצמן, מרכז לא-מדמה תלת-ממדי ומרכז לא מדמה דו-ממדי.

בשנות השבעים של המאה ה-20 החל יוגב לעסוק בלייזרים שאובי-שמש, תחילה במתקן התנור שהוקם במכון.[18] אחר-כך יזם את הקמת מגדל השמש במכון[19], ועמד בראש קבוצה שחקרה לייזרים שאובי-שמש.[20][21] למחקר שהוביל יוגב היו שותפים חוקרים בשבתון מהקריה למחקר גרעיני-נגב ומהמרכז למחקר גרעיני שורק,[18] וכן חברת רותם תעשיות .[22] לאורך השנים היו חילופי חוקרים של קבוצת יוגב עם קבוצת רולנד וינסטון באוניברסיטת שיקגו.[23] בדיקת הפרסומים באגודה האמריקאית לאופטיקה [24]מעלה שהמחקר בלייזרים שאובי-שמש שהוביל יוגב עמדה במרכז המחקר העולמי בתחום בשנים 1975–2002. הישגי המחקר כללו הספק שיא,[25] לייזרים שאובי-שמש בתחום הנראה,[22] שאיבת צד על ידי אופטיקה לא-מדמה (אנ') דו-צירית,[20] חקר יישומי חלל עתידיים של תקשורת[26] ושל העברת הספק.[27]

בשנות ה-90 של המאה ה-20 יוגב היה חבר בוועדת המאגדים של לשכת המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר (כיום זירת תשתיות ברשות החדשנות). ב-1995 יזם יוגב והקים את מאגד קונסולר לאנרגיית שמש מרוכזת, במסגרת הסכם דו-צדדי בין ישראל וארצות הברית ותוכנית המאגדים של לשכת המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר. יוגב עמד בראש המאגד מהקמתו ב-1995 ועד לסוף פעילותו בשנת 2000, והיה שותף מחקר לפרויקטים שהתנהלו בו. במאגד קונסולר היו חברים מן האקדמיה, התעשייה הישראלית והתעשייה האמריקאית.[19] בקונסולר היו מספר פרויקטים משותפים, כאשר מכון ויצמן היה שותף לכל הפרויקטים והעמיד לשם כך את מגדל השמש. הפרויקטים כללו, בין השאר:[28]

  1. גנרטור ליצור חשמל מאויר דחוס המחומם לטמפרטורה גבוהה (כ-1000 מעלות צלזיוס) בהשתתפות מכון ויצמן, בואינג (לאחר שקנתה את מקדונל דאגלס), אורמת ורותם תעשיות.[29][30]
  2. לייזרים שאובי-שמש בהשתתפות מכון ויצמן, רותם תעשיות ואוניברסיטת בן-גוריון.[22][31]
  3. מערכת פוטו-וולטאית מרוכזת בהשתתפות מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב והתעשייה האווירית. מטרת המחקר הייתה אספקת אנרגיה למערכת אווירית השוהה באופן קבוע בגובה רב.[32]

חברת הזנק

לאחר פרישתו לגמלאות בשנת 2003 היה יוגב שותף מיסד יחד עם אלי גמזון בחברת ההזנק אנג'יניואיטי (Engineuity) שפעלה בחממת אשקלון.[33] החברה פיתחה טכנולוגיה להפקת מימן מקומית בכלי רכב, כאשר מיקום הייצור בתוך כלי הרכב עצמו עוקף את ההתמודדות עם שאלות הבטיחות, האחסון, וההובלה של המימן בכלי הרכב. באמצעות שימוש בחוט מתכת קלה (אלומיניום או מגנזיום), מים ויחידת הפקה מיוחדת, הצליחה החברה להפיק מימן וקיטור באופן רציף תוך בקרה ושליטה על הלחץ, הטמפרטורה וההספק. המימן והקיטור היו צריכים להיות מוזנים למנוע בעירה פנימית, המותאם לשימוש בטכנולוגיה. החברה זכתה במענק של לשכת המדען הראשי של משרד המסחר והתעשייה ומחברת אורמת. ההתקדמות המהירה בכלי רכב חשמליים בהשוואה לפתרון ההנעה המימני עצרה את ההתקדמות המסחרית של החברה.[1]

בהמשך, פיתחה החברה תהליך ליצר דלק דיזל מגז טבעי ומפחמן דו-חמצני. לתהליך היה פוטנציאל להיות זול יותר מאשר יצור דיזל מנפט גולמי, והיה יכול להחליף את תהליך הניזול הקריאוגני של מתאן.[34]

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 אהוד יוגב, קורות חיים של פרופ' אמנון יוגב, ‏5.5.2020 (ארכיון)
  2. ^ Researchgate, פרסומים של פרופ' שאול פטאי, ‏5.5.2020
  3. ^ A. Yogev, Y. Mazur, Irradiation of Enol Lactones, Journal of the American Chemical Society 87, 1965
  4. ^ A. Yogev, D. Amar, Y. Mazur, On the chirality of the isolated double-bond chromophore, Chemical Communications, 1967 doi: 10.1039.c19670000339
  5. ^ אמנון יוגב, יומן מלחמה סיפורו של אלוף משנה (במיל') פרופ' אמנון יוגב, ‏תאריך משוער 1975
  6. ^ אל"מ אמנון יוגב, הרפתקאות ההקמה של גדוד 443, ‏2017/11/05
  7. ^ מנחם בכרך, קורות חיים, ‏7.5.2020 (ארכיון)
  8. ^ חיים פרידלנדר, מהישיבה לבור חיל האוויר: האיש שמאחורי הניצחון, ‏21.10.2016 (ארכיון)
  9. ^ מאיר פינקל, בניין הכוח למבצע "ערצב 19" (1982-1973), באתר צה"ל, 1 ביולי 2019
  10. ^ דן מרידור ורון אלדדי, תפיסת הביטחון של ישראל- דו"ח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון (ועדת מרידור) ובחינתו בחלוף עשור, ‏אוגוסט 2018
  11. ^ אמנון יוגב, קווים בהתפתחות מערכות הנשק העתידיות, מערכות 270-271, 1979, עמ' 85-86
  12. ^ אמנון יוגב, ההשלכות של מלחמת המפרץ על מבנה הכוח, מערכות 393, 2004, עמ' 63-65
  13. ^ אמנון יוגב, רשימת מאמרים בבלוג לענייני בטחון המדינה, ‏7.5.2020 (ארכיון)
  14. ^ Researchgate, פרסומים של אמנון יוגב במכון ויצמן, ‏5.5.2020
  15. ^ A. Yogev, R.M.J. Lowenstein, D. Amar, Photochemistry in the electronic ground state. I. Vapor-phase irradiation of organic compounds by continuous wave carbon dioxide gas laser, Journal of the American Chemical Society 94, 1972
  16. ^ A. Yogev, R.M.J. Loewenstein, Photochemistry in the electronic ground state. II. Selective decomposition of trans-2-butene by pulsed carbon dioxide laser, Journal of the American Chemical Society 95, 1973
  17. ^ A. Yogev, R.M. J. Benmair, Photochemistry in the electronic ground state. III. Isotope selective decomposition of methylene chloride by pulsed carbon dioxide laser, Journal of the American Chemical Society 97, 1975
  18. ^ 1 2 R. M. J. Benmair, J. Kagan, Y. Kalisky, Y. Noter, M. Oron, Y. Shimony, and A. Yogev, Solar-pumped Er,Tm, Ho:YAG laser, Optics Letters 15, 1990, עמ' 36-38
  19. ^ 1 2 מכון ויצמן, מדענים בעקבות השמש, ‏1.9.1999
  20. ^ 1 2 G.A. Thomson, V. Krupkin, A. Yogev, and M. Oron, Solar pumped Nd:Cr:GSGG parallel array laser, Optical Engineering 31, 1992, עמ' 2644-2646
  21. ^ I. Pe'er, I. Vishnevitsky, N. Naftali, and A. Yogev, Broadband laser ammplifier based on gas-phase dimer molecules pumped by the Sun, Optics Letters 26, 2001, עמ' 1332-1334
  22. ^ 1 2 3 M. Lando, Y. Shimony, R. M.J. Benmair, D. Abramovich, V. and A. Yogev, Visible solar pumped lasers, Optical materials 13, 1999, עמ' 111-115
  23. ^ P. GLECKMAN, R. WINSTON, and M.WEKSLER, Solar pumped laser for space communication, Conference on lasers and electro-optics, 1989, עמ' THK47
  24. ^ OSA, פרסומים על לייזרים שאובי-שמש, ‏6.5.2020 (ארכיון)
  25. ^ V. Krupkin, Y. Kagan, A. Yogev, Nonimaging optics and solar laser pumping at the Weizmann Institute, Proceedings of SPIE, Nonimaging Optics: Maximum Light Transfer II 2016, 1993
  26. ^ I. Pe'er, N. Naftali, A. Yogev, High-power solar-pumped Nd:YAG laser amplifier for free-space laser communication, Proceedings of SPIE 3139, 1997
  27. ^ N. Naftali, I. Pe'er, A. Yogev, Power transmission using a solar-pumped laser, Proceedings of SPIE, 1997
  28. ^ מכון וייצמן, אנרגיה סולרית במכון ויצמן במיוחד הפרק על לייזרים שאובי-שמש בחלל, ‏6.5.2020
  29. ^ A. Yogev, Large-scale solar projects at the Weizmann Institute, Proceedings of SPIE, Nonimaging Optics: Maximum Efficiency Light Transfer IV 3139, 1997
  30. ^ מכון ויצמן, ניצול אנרגיית השמש - תמונת מצב, ‏1.6.1996
  31. ^ M. Lando, J. Kagan, Y. Shimony, Y. Kalisky, Y. Noter,A.Yogev, S. R Rotman, S. Rosenwaks, Solar-pumped solid state laser program, Proceedings of SPIE, 10th Meeting on Optical Engineering in Israel, Itzhak Shladov; Stanley R. Rotman; Eds. 3110, 1997, עמ' 196-201
  32. ^ A. Yogev, J. Appelbaum, M. Oron , N. Yehezkel, Concentrating and splitting of solar radiation for laser pumping and photovoltaic conversion, Journal of Propulsion and Power 12, 1996, עמ' 405-409
  33. ^ שירות הידען, אנג'יניואיטי טוענת לפריצת דרך בתחום הפקת מימן לשימוש כדלק חלופי, ‏22.9.2005 (ארכיון)
  34. ^ דלקי חילופי המבוסס על גז טבעי, ‏13.5.2020 (ארכיון)