זך נולד בשנת 1947 בתל אביב ועבר בשנת 1955 עם משפחתו לאזור ע"פ קריאתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון "לצאת מהעיר אל הכפר"[1]. לפני כניסתו לפוליטיקה, כיהן כ-15 שנים בתור מנהל מחלקת החינוך העירונית באזור[2]. זך הוא עורך דין בתחום המקרקעין ויועץ לרשויות בנושא.[2] הוציא ספר ביוגרפי על כהונתו כראש המועצה ועל אזור.[1] נשוי לגילה ואב לשלושה ילדים.
קריירה פוליטית
לקראת בחירות 1983, שובץ זך במקום השלישי ברשימת המערך (העבודה ומפ"ם) למועצת העיר אזור. הרשימה הוכרזה כרשימה זוכה מאחר שהייתה היחידה שנרשמה להתמודדות ומילאה את כל 11 המושבים במועצה[3]. בתום הבחירות מונה זך לסגנו של ראש המועצה יצחק אלישיב, שנבחר גם הוא כמועמד יחיד. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, ולאחר 15 שנות כהונה כראש המועצה, החליט יצחק אלישיב להתמודד על מקום ברשימת המערך לכנסת ולפנות את מקומו כראש המועצה. זך נבחר במקומו כמועמד המערך לראשות המועצה[4] וזכה לרוב גדול של 69.9% מקולות הבוחרים.[5]
בבחירות 1993, חבר זך לרשימת מרצ העירונית ולמפלגת העבודה בה הוא חבר והשתיים הריצו רשימה משותפת בראשותו למועצה כשהוא מועמדן לראשות המועצה. במועצה, זך ורשימתו הצליחו לשחזר את ההישג מהבחירות הקודמות - 6 מנדטים וזך עצמו הגדיל את תמיכתו בראשות המועצה כשהוא זוכה ב-71% מקולות הבוחרים.[6] בבחירות 1998, תמיכתו של זך לראשות המועצה ירדה לכ-55%, אך זה היה רוב שהספיק לקדנציה שלישית כראש המועצה. רשימתו, העבודה-מרצ, זכתה פעם נוספת ב-6 מנדטים.[7] במהלך קדנציה זו נבחרה ממשלת ברק, שהיה ממפלגתו של זך והוא אפילו שובץ במקום ה-93 והלא ריאלי ברשימת ישראל אחת לכנסת. ב-2001, עת הייתה מפלגת העבודה בממשלת שרון, טען כי שרי המפלגה מצביעים בעד חוקים שלא יטיבו עם הרשויות המקומיות[8] והיה לסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי[2] תחת עדי אלדר.
בבחירות 2003, ניסה זך להגדיל את התמיכה בו וצירף לרשימתו את מפלגת עם אחד וזכה לתמיכת הרשימות החרדיות בהתמודדות על ראשות המועצה. זך זכה בבחירות אלו ל-48.5% מקולות הבוחרים ונבחר לקדנציה רביעית. רשימתו, "העבודה-עם אחד-מרצ", ירדה מכוחה למרות האיחוד ל-4 מנדטים.[9] לקראת בחירות 2008, החליט זך שלא להתמודד לקדנציה נוספת ותמך במועמדותו של סגנו, אריה פכטר.
זך חבר מפלגת העבודה משנת 1983 ונחשב בזמנו לאחד ממקורביו של בנימין בן אליעזר.[10][11] זך שובץ מטעם מפלגת העבודה במקומות לא ריאליים ברשימותיה לכנסת: ב-1999 שובץ במקום ה-93, ב-2003 שובץ במקום ה-75, ב-2006 שובץ במקום ה-50, ב-2009 שובץ במקום ה-47 וב-2015 שובץ במקום ה-103 ברשימת המחנה הציוני.
