גומץ ובעלה פרנץ (1945-1899) התגוררו בברלין-שרלוטנבורג ברחוב קנסבקשטראסה 17 (Knesebeckstraße 17). הם הפעילו בבית זה מכבסה, שהשתייכה לפני כן לאביה של אמה, קארל, ופעלה לפני כן ברחוב גרולמנשטראסה (Grolmanstraße). בין לקוחותיהם היו תושבי השכונה, קצינים, פקידי ממשל ואנשי האופרה "דויטשה אופר ברלין" הסמוכה. פרנץ גומץ היה מעדי יהוה והיה ממתנגדי המשטר הנאצי.
הצלת יהודים בתקופת השואה
בשנת 1933 עברה משפחת דויטשקרון היהודיה לשרלוטנבורג והפכה ללקוחה של מכבסת הזוג גומץ. מרטין דויטשקרון נמלט ב-1939 לבריטניה. אשתו אלה ובתם אינגה נותרו בברלין. אמה ופרנץ דאגו מתחילת מלחמת העולם השנייה לספק מצרכי מזון לאלה ואינגה, וכן ליהודים אחרים, ואפשרו להם להקשיב בסתר לתחנות רדיו אנטי-נאציות (Feindsender) שפעלו מחוץ לגרמניה ושידרו בין היתר אל גרמניה.
בסוף 1941 החל גירוש יהודי גרמניה למזרח אירופה. אמה הפצירה באלה לא לצאת עם הטרנספורטים, והציעה לה את עזרתה. אמה למדה על גורל היהודים המפונים למזרח מעדותו של חייל, בן של שכנים, ששירת בשורות הצבא הגרמני בפולין. ב-15 בינואר 1943 נכנסו אלה ואינגה למסתור בחדר קטן בדירה ששימשה בתור המכבסה של בני הזוג גומץ. לאחר שסביבתם של בני הזוג גומץ החלה לחשוד בהם, עברו אלה ואינגה למסתור אחר, עם מצילים אחרים. גם במקום ההצלה הבא המשיכה אמה להעביר לאלה ולאינגה מזון.
לאחר המלחמה
פרנץ גומץ מת בסוף 1945. בשנת 1971 הוכרה אמה גומץ כחסידת אומות העולם על ידי יד ושם. בשנת 2004 הוצבה לוחית זיכרון על ביתם של פרנץ ואמה גומץ, לציון מעשה ההצלה.
_Emma_und_Franz_Gumz.JPG)
