אלק פאלוש (במקור עד 1903 פרידמן, בהונגרית: Falus Elek; אורושהאזה, 26 בדצמבר 1883[1] – בודפשט, 17 במאי 1950[2]) היה גרפיקאי יהודי-הונגרי, אמן, מעצב תפאורות. אחד הנציגים הבולטים של מאיירי ספרים ההונגרים.
קורות חיים
אלק פאלוש למד בבית הספר לציור אומנותי בבודפשט, בכל קיץ צייר במושבת האומנות בבאיה מארה, ואחר כך עבד אצל הצייר והמורה לציור טיוואדר זמפלני במושבת האמנים בסולנוק. משנת 1904 הוא הציג את עבודותיו בסגנון ארט נובו בהונגריה. הוא צבר ניסיון בנסיעותיו למינכן, וללונדון, ועבד כמעצב תעשייתי וכמאייר בלונדון. מאוחר יותר פעל כמעצב פנים בברלין. בהונגריה הוא משך את תשומת הלב בעיקר עם כרזותיו האומנותיות ועם עטיפות הספרים שצייר/אייר, תוך שימוש מוצלח במוטיבים עממיים הונגריים.
משנת 1909, אייר את כתב העת ניוגט ואת הספרים שהוצאו על ידי המגזין. הוא היה בין מקימי מושבת האמנים בקצ'קמט (1909) יחד עם ציירים אחרים ממושבת האמנים של באיה מארה ובניהולו של הצייר ההונגרי-יהודי בלה איוואני-גרינוולד. הוא מונה שם לראש בית המלאכה לאריגת שטיחים. בהמשך עסק בעיצוב פנים (האודיטוריום של תיאטרון מרכז העיר) ובתכנון ביתנים לתערוכות. הוא עיצב את התפאורות להצגות תיאטרון הקומדיה של בודפשט כמו לשמשל להצגות פרי עטם של מלכיאור לנדיאל: טייפון ושל פרנץ מולנר: שומר הראש. גם תכנון עיצובי הקרמיקה ועיצובי השטיחים שלו זכו להצלחות גדולות והוא היה גם מעצב קישוטי בניינים ומעצב פנים פופולרי בחוגי הבורגנות הגבוהה.
מבחר יצירותיו
- יוז'ף קיש: נשירת העלים: פסוקים; שירים עם ציוריו של אלק פאלוש, בודפשט: זינגר וולפנר, 1908.
- מלכיאור לנדיאל: טייפון: (דרמה בארבע מערכות), איור אלק פאלוש. בודפשט: ניוגט, 1909.
- תערוכת זיכרון טיבור פּויה/ אלק פאלוש, ליפוט הרמן, אישטוואן זדור. בודפשט, 1938.
חברויות
לקריאה נוספת
- לקסיקון אומנות. כרך ב' בודפשט: מוציא לאור אקדמיה, 1966. אלק פאלוש ראה עמוד 18.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
