ג'פריס נולד למשפחה ממעמד הביניים באוקספורד, שם בילה את שש השנים הראשונות לחייו עד 1956 כשהמשפחה עברה ללוטון, בדפורדשייר. כשהיה בן שמונה, אביו נתן לו ערכת כימיה. אביו קנה לו גם מיקרוסקופ פליז מהתקופה הוויקטוריאנית,[7] שבו השתמש כדי לבחון דגימות ביולוגיות.
ג'פריס היה תלמיד בבית הספר לוטון ולאחר מכן במסגרת שנות התיכון המתקדמות במכללת לוטון.[8] הוא זכה במלגה ללימודים במרטון קולג' באוניברסיטת אוקספורד בתוכנית בת ארבע שנים, שם סיים את לימודיו ב-1971 בהצטיינות יתרה בביוכימיה. ג'פריס השלים את הדוקטורט שלו בנושא המיטוכונדריה של תאי יונקים מתורבתים, במעבדה לגנטיקה באוניברסיטת אוקספורד.
קריירה ומחקר
לאחר שסיים את הדוקטורט, עבר לאוניברסיטת אמסטרדם, שם עבד כעמית מחקר על גנים של יונקים,[8] ולאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת לסטר ב-1977. בלסטר גילה ב-1984 שיטה להצגת שונות בין ה-DNA של פרטים שונים באוכלוסייה והמציא ופיתח את רעיון טביעות האצבע הגנטיות.[9]
טביעת אצבע גנטית
ג'פריס אומר שהיה לו "רגע אאוריקה" במעבדה שלו בלסטר לאחר שהסתכל בתמונת סרט הרנטגן של ניסוי DNA ב-10 בספטמבר 1984, שהראה באופן בלתי צפוי הן קווי דמיון והן הבדלים בין ה-DNA של בני משפחתו של טכנאי.[1][9] הוא הבין את ההשלכות האפשרי של טביעת אצבע של DNA, המשתמשת בווריאציות במידע הגנטי כדי לזהות פרטים. השיטה הפכה חשובה בזיהוי פלילי כדי לסייע בעבודת הבילוש המשטרתית, והיא הוכיחה את עצמה גם בפתרון סכסוכי אבהות והגירה. ניתן ליישם את השיטה גם על מינים לא אנושיים, למשל במחקרי גנטיקה של אוכלוסיות חיות בר.
לפני שהשיטות שלו הפכו למסחריות ב-1987, המעבדה שלו הייתה המרכז היחיד בעולם שביצע טביעות אצבע של DNA, וכתוצאה מכך הייתה עסוקה מאוד וקיבלה פניות מכל רחבי הגלובוס.
שיטת השוואת ה-DNA של ג'פריס הוכנסה לשימוש לראשונה בשנת 1985 כאשר הוא התבקש לסייע בתיק הגירה שנוי במחלוקת כדי לאשר את זהותו של נער בריטי שמשפחתו במקור מגאנה. המקרה נפתר כאשר תוצאות ה-DNA הוכיחו שהילד היה קרוב לבני המשפחה האחרים.
שימוש ראשון בטביעת אצבע גנטית בחקירה פלילית נעשה כדי לזהות את הרוצח של שתי בנות נוער, לינדה מאן ודאון אשוורת', שנאנסו ונרצחו בנארבורו, לסטרשייר, ב-1983 וב-1986 בהתאמה. המשטרה עצרה חשוד, ריצ'רד בקלנד, שהתוודה שביצע את אחת הרציחות והכחיש את מעורבותו בשנייה. המשטרה ביקשה את עזרתו של ג'פריס שהתפרסם בעקבות יישוב טענת הנער המהגר. הוא קבע כי שתי הרציחות נעשו על ידי אותו אדם וכי לא מדובר בבקלנד. בעקבות זאת בקלנד שוחרר והמשטרה החליטה לבדוק את כל הגברים בסביבת הקורבנות. קולין פיצ'פורק, שניסה להתחמק מהבדיקה, זוהה והורשע ברציחתן לאחר שדגימות שנלקחו ממנו התאימו לדגימות זרע שנלקחו משתי הבנות המתות. זיהוי זה חשוב במיוחד: השלטונות הבריטיים מאמינים שבלעדיו אדם חף מפשע היה מורשע בהכרח. לא רק שעבודתו של ג'פריס, במקרה הזה, הוכיחה מי הרוצח האמיתי, אלא היא שחררה את ריצ'רד בקלנד, שהיה בתחילה חשוד מרכזי, וכנראה היה מבלה את חייו בכלא אחרת.[10] הסיפור שמאחורי החקירות מסופר בספר רב המכר של ג'וזף וואמבו משנת 1989 The Blooding: The True Story of the Narborough Village Murders and the
ב-1992 נעשה שימוש בשיטותיו של ג'פריס כדי לאשר את זהותה של גופתו של יוסף מנגלה, שמת מטביעה בברזיל ב-1979, על ידי השוואה של DNA שהתקבל מעצם הירך של השלד עם DNA מאשתו ובנו, באופן דומה לבדיקת אבהות.[7][11]
פרופיל DNA
פרופיל DNA, המבוסס על מעקב על מספר אתרים בעלי שונות גבוהה ב-DNA האנושי (מיקרוסטלייט), פותח גם הוא על ידי אלק ג'פריס וצוותו בשנת 1985,[12][13] כאשר המונח (טביעת אצבע של DNA) נשמר עבור הבדיקה הראשונית הבודקת אתרים רבים בּוֹ זְמַנִית. על ידי התמקדות רק בכמה מהמיקרוסטלייט המשתנים מאוד, פרופיל DNA הפך את המערכת ליותר רגישה, ניתנת לשחזור וניתן להשתמש בה במאגרי מידע ממוחשבים. עד מהרה היא הפכה למערכת ה-DNA הפורנזית הסטנדרטית המשמשת בעבודת תיק פלילי ובדיקות אבהות ברחבי העולם.
הפיתוח של הגברה של DNA על ידי תגובת שרשרת הפולימראז (PCR) אפשר גישות חדשות לבדיקות DNA פורנזיות, ובפרט אוטומציה, רגישות מוגברת מאוד, ומעבר למערכות סמנים חלופיות. הסמנים הנפוצים ביותר כיום הם מיקרוסטלייטים משתנים, הידועים גם כחזרות טנדם קצרות (STR), שג'פריס ניצל לראשונה ב-1990 במקרה של מנגלה.[14]
פרופיל ה-STR שוכלל עוד יותר על ידי צוות מדענים בראשות פיטר גיל בשירות המדע המשפטי בשנות ה-90, מה שאיפשר את השקת מסד הנתונים הלאומי של בריטניה (NDNAD) ב-1995. עם ציוד אוטומטי ומתוחכם במיוחד, ניתן לעבד מאות דגימות בכל יום. הסטנדרט של המערכת הנוכחית שפותחה עבור ה-NDNAD מורכב מ־16 מיקרוסטלייטים, בתוספת סמן לקביעת מין. כוח ההבחנה שלה הוא אחד למיליארד. על פי החוק הבריטי, כל מי שנעצר באנגליה, בוויילס או בצפון אירלנד פרופיל ה-DNA שלו נלקח ומאוחסן במסד הנתונים בין אם הוא מורשע ובין אם לאו (כללים שונים חלים בסקוטלנד). המאגר הלאומי בשנת 2020 הכיל מידע DNA של כ-5.6 מיליון אנשים.[15] ג'פריס התנגד לשימוש הנוכחי בפרופיל DNA, שבו לממשלה יש גישה למסד הנתונים הזה, ובמקום זאת הציע מסד נתונים של כל ה-DNA של האנשים, שהגישה אליו תהיה בשליטת צד שלישי בלתי תלוי.
ג'פריס הכיר את אשתו לעתיד, סו מיילס, במועדון נוער במרכז לוטון, בדפורדשייר, לפני לימודיו באוניברסיטה,[8] והם נישאו ב-28 באוגוסט1971.[16] לג'פריס יש אח אחד ואחות אחת. לו ולאשתו שתי בנות, ילידות 1979 ו-1983.[16]
^Jeffreys, A.; Allen, M.; Hagelberg, E.; Sonnberg, A. (1992). "Identification of the skeletal remains of Josef Mengele by DNA analysis". Forensic Science International. 56 (1): 65–76. doi:10.1016/0379-0738(92)90148-P. PMID1398379.
